15 שנים לסדר יום: לפני יותר מחמש שנים עלתה לשידור הנערה עדי משה וריגשה את המאזינים. עדי, אז בת 16 וחצי, בת בכורה למשפחה חד-הורית של שלושה ילדים, סיפרה בקול חנוק מאבק המשפחה למימוש דיור ציבורי. "אני כל כך עייפה", היא סיפרה לנו בקול חנוק מבכי, "אני לא ישנה בלילות כי אימא בוכה כל הזמן. למה אני צריכה להיות במצב שכל הבית שלי אסוף בשקיות זבל? שכל הזמן את חיה בסוג של רולטה? למה אני לא יכולה ללכת לבית הספר כמו כל אחת?". בימים אלה, בהם מציינת התוכנית סדר יום 15 שנים, חזרנו לסיפורה המרגש של עדי.
עדי: "צריך להילחם על הזכויות שלך, צריך לקום, להיכנס בקירות בשביל זה, זה משתלם בסוף. היום אנחנו משפחה נורמטיבית כמו כל השאר, שזה מה שרציתי, מה שכל ילד רוצה".
אימה של עדי, אורית, נאבקה שנים כדי לממש את הזכאות שלה לדיור ציבורי. שתיהן היו שותפות למאבק שנמשך חודשים, שכלל גם הפגנות ושליחת מכתבים לרשויות וגם ראיונות לכלי התקשורת. בתוך המאבק הזה, אורית הוטרדה מינית על ידי בעלי בתים ואחותה של עדי הוצאה לפנימייה, שבה גם היא הוטרדה והחיים פשוט קרסו עליהן מכל כיוון.
בדצמבר אותה שנה, אורית ושלושת ילדיה - עדי, נועם ולירון, נכנסו סוף סוף לדירת דיור ציבורי בדרום תל אביב. מה עבר עליהם מאז? במסגרת ציון 15 שנה לסדר יום, חזרנו לגיבורות ולסיפורים ששינו את סדר היום ושאותן ליוונו בתוכנית. דיברנו עם אורית ועדי וחזרנו לסיפור מאבק הדיור הציבורי.
