שרידי "אשת ליווי" ומראה מתקפלת: חידת הקבר שהתגלה בירושלים

שרידי "אשת ליווי" ומראה מתקפלת: חידת הקבר בירושלים
בחפירות של רשות העתיקות נחשפה עדות נדירה לתקופה ההלניסטית - קבר ובו שרידי אישה שגופתה נשרפה, ולצידה מראה נדירה במצב השתמרות מושלם
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
הקבר שהתגלה בחפירות בירושלים
צילום: רשות העתיקות

בחפירות של רשות העתיקות ברחוב דרך חברון בירושלים נחשף קבר של "אשת ליווי", שמתוארך לסוף המאה ה-4 עד תחילת המאה ה-3 לפני הספירה. כפי שפירסמה היום (רביעי) רשות העתיקות, הקבר מהווה עדות נדירה לתקופה ההלניסטית באזור ירושלים, שכן התגלו בו שרידי אישה שגופתה נשרפה, ולצידה מראה נדירה במצב השתמרות מושלם.

המערה התגלתה במדרון סלע ליד קיבוץ רמת רחל. עצמות האישה החרוכות התגלו על ידי האנתרופולוג הפיזי של רשות העתיקות, ד"ר יוסי נגר. לדברי ד"ר גיא שטיבל מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, "זוהי העדות המוקדמת ביותר בארץ לקרמציה – שריפת גופות – בתקופה ההלניסטית".

לצד העצמות נמצאו כמה מסמרי ברזל מכופפים ומנחת קבורה בדמות מראת ברונזה מתקפלת, שהחוקרים סבורים כי היא נדירה מסוגה. "זו המראה השנייה בלבד מטיפוס זה שהתגלתה עד היום בארץ", הסבירה מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, ליאת עוז. "בסך הכול ידועות 63 מראות כאלה מהתקופה ההלניסטית ברחבי העולם. רמת הייצור של המראה כה גבוהה, עד שהיא השתמרה במצב מצוין, ונראה היה כאילו יוצרה אתמול".

המראה המתקפלת שהתגלתה בקבר בירושלים

במחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות, בהובלתם של ד"ר גיא שטיבל מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב וארכיאולוגית רשות העתיקות ליאת עוז, מציעים החוקרים שהמראה הנדירה השתייכה לנקברת, שמזלה לא שפר עליה ונפטרה בגיל מוקדם, והייתה לא אחרת מאשר אשת ליווי של בכיר בצבא או השלטון ההלניסטי במסעו לארץ.

החוקרים ציינו שמנחה זו, של מראות מתקפלות בקברים ובמקדשים, מוכרת מהעולם היווני-הלניסטי, ומהווה סממן מובהק לחפץ מגדרי שנקשר בנשים ביוון. המראות היו לרוב, מעוטרות בחריתה או בתבליטים מרהיבים של דמויות נשים אידיאליות ודמויות אלות – ובמיוחד של אפרודיטה, אלת האהבה.

"השאלה המעניינת מכל שנבעה מתגלית זו, היא – מה עושה על אם הדרך לירושלים קבר של אשה יווניה, במרוחק מכל אתר או ישוב בן התקופה. הקבר סיקרן אותנו במיוחד, גם לאור העובדה שהמידע הארכאולוגי אודות ירושלים וסביבתה בתקופה ההלניסטית המוקדמת כמעט שואף לאפס", אומר ד"ר שטיבל.

בהתייחס למעמדה של האישה, סוברים החוקרים שככל הנראה מדובר באשת ליווי/קורטיזנה (הטאירה) ולא באישה נשואה שכן אלה, נשארו בבית ביוון, ניהלו את משקי הבית וגידלו את הילדים, ולא יצאו עם בעליהן למסעות. העובדה שלא התקיים יישוב בסמוך למערת הקבורה, מעידה, כנראה, שמדובר בקבר של אישה לא מקומית, יווניה, שהתלוותה לגורמי צבא או שלטון הלניסטי בכירים ונקברה על אם הדרך.

מראות ברונזה כמו זו שנמצאה, נחשבו לפריט מותרות יקר, והן יכלו להגיע לרשות נשים יווניות בשתי דרכים; כחלק מהנדוניה שלהן לקראת החתונה, או כמתנה שניתנה בידי גברים להטאירות. ככאלה סימלו המראות, בין היתר, את הקשר – כמו גם את היחסים האינטימיים שבינו לבינה. ההטאירות, היו למעשה חלק ממוסד חברתי-יווני, שבמסגרתו נשים – בדומה למשל לגיישות ביפן – העניקו שירותי ליווי חברתי, ולאו דווקא רק, או בעיקר, שירותי מין. חלקן הפכו לידועות בציבור של שליטי העולם היווני-הלניסטי ושל אנשי צבא ואנשי התרבות המובילים, ערכו סלונים ספרותיים, ושימשו כמוזות ליצירות הפיסול והציור המפורסמות ביותר, שהוצגו אף במקדשים.

"סביר להניח שמדובר בקבר של אישה ממוצא יווני שהתלוותה לבכיר במנגנוני הצבא והשלטון ההלניסטי, בזמן מסעתיו של אלכסנדר מוקדון, או – סביר יותר, בתקופת מלחמות הדיאדוכים (היורשים)" מסכמים החוקרים.

במחקר המשך עתידי יתמקדו החוקרים בניסיון לאפיין במדויק יותר את מיקום הייצור של המראה בתקווה לשפוך אור נוסף על רקע של האישה, ואולי אף על מוצאו של הבכיר אליו נלוותה. תוצאות המחקר, והמראה עצמה, יוצגו בכנס 'חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה' של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים. הכנס יתקיים בימים ד'-ה' -12-11.10 בירושלים ופתוח לציבור. פרטים באתר רשות העתיקות.

הפופולריים