סוהיב ראזם, בן 22 ממזרח ירושלים, נרצח במסיבת הטבע ברעים ב-7 באוקטובר. אחיו אעבד סיפר היום (רביעי) בשיחה עם כאן חדשות על היחס המזלזל שקיבל מהרשויות כשניסה לאתר את אחיו. "בחמאס התקשרו אלינו מהטלפון שלו ואמרו שהוא אצלם", הוא שיחזר. "הלכתי למשטרה ואמרתי שאני רוצה להתלונן כי אח שלי נחטף. השוטר אמר לי 'לך לחמאס ותבקש מהם שיחזירו את אח שלך'".
כמה ימים לאחר מכן הודיעו למשפחתו של סוהיב שגופתו אותרה בעוטף עזה. אעבד סיפר על האובדן הקשה: "אני כל היום חושב, לא ישן בלילה, כבר נמאס לי. אף אחד לא מתייחס אלינו, לא המשטרה לא חברי כנסת. אף אחד לא שואל מה המצב שלנו".
אחיו של סוהיב טען שעלו קשיים גם לקראת הלווייתו: "בקבוצות של יהודים בוואטסאפ התחילו לשלוח הודעות 'יש מחבל מירושלים, קוראים לו סוהיב ראזם, אל תתנו להם לעשות לו הלווייה'. בגלל שאנחנו ערבים אף אחד לא מתייחס אלינו? אנחנו כולנו בני אדם, יש לנו רגשות, אח שלי נעדר ואף אחד לא שאל מה קרה לו. אני מקווה שיזכרו אותו בטוב, לא רוצה שמישהו יתחיל להגיד שהוא מחבל או עם חמאס".
תגובה המשטרה
ראשית אנו משתתפים בצערם של בני משפחתו של סוהייב, שנרצח במתקפת הטרור הרצחנית והאכזרית של ארגון הטרור חמאס על ידי מחבלים חיות אדם, יחד עם עוד כ-1,400 אזרחים יהודים, וגם מוסלמים. הטרור אינו מבחין בין דם לדם.
את דבר הירצחו של סוהייב על ידי מחבלי החמאס, פרסמה לראשונה המשטרה לציבור באופן יזום, בהודעה בעברית ובערבית, מיד לאחר לוויתו ביום 19.10 כדלקמן: "בתוך כך, נערכה אמש בירושלים ליד העיר העתיקה הלוויתו של תושב מזרח ירושלים שנרצח ע״י ארגון הטרור חמאס ביום 7.10.2023, זאת לאחר שהסיע מבלים למסיבה שנערכה בעוטף עזה. השבוע גם נקבע מותו של תושב אבו גוש שנפצע, זאת לאחר שנפגע מפגיעה ישירה של רקטה שירה ארגון הטרור חמאס מעזה לביתו, בצמוד למסגד.
כפי שמוכח פעם אחר פעם, ארגון הטרור הרצחני חמאס הוא האויב של כל אדם בישראל. מחבליו הם רוצחים שאינם מבחינים בין תינוק למבוגר, בין גבר לאשה, בין יהודי למוסלמי. כל מי שמזדהה עם ארגון בזוי זה ותומך בו - תומך למעשה גם ברצח של ישראלים מוסלמים, ובהם גם תושבי מזרח ירושלים".
כאמור גינוי רציחתו ורוצחיו נשמע מצד המשטרה היטב ובאופן שלא משתמע לשתי פנים, ומצופה כי ישמע היטב גם מצד בני המשפחה, כמו גם מצד כל תושבי מזרח ירושלים.
מבדיקה שערכנו עולה כי בניגוד מוחלט לטענות שהושמעו על ידי בן משפחתו בראיון בטלוויזיה, הרי שבפועל כבר באותו היום נגבתה תלונה בתחנת משטרת שפט בנושא זה ואין בה כל זכר לאמירות אלו. החוקרת שגבתה את התלונה הייתה אדיבה וסבלנית.
נזכיר כי ביום 7.10 מדינת ישראל התמודדה עם טבח של מאות בני אדם כששוטרים חירפו נפשם בהגנה על המדינה, חיסול מחבלים והצלת חיים. 58 שוטרים קיפחו את חייהם. הקשב המשטרתי היה כל כולו להצלת חיים של כל תושבי ישראל שנקלעו לאזור הדרום ללא הבדל דת או מין, והאמירה המתוארת אינה מוכרת לנו ובוודאי שאינה מייצגת את חירוף הנפש המשטרתי באירוע זה. ככל שנאמרה ע״י לובש מדים כלשהו הרי שאנו רואים זאת בחומרה.
יודגש כי למשטרת ישראל אין את המשאבים והכלים, ואין זה גם מתפקידה על פי חוק, ללוות במישור האזרחי משפחות שכולות של אזרחים או להחזיר חטופים או חללים שנלקחו מחוץ לשטחי מדינת ישראל.
