ברוב של ארבעה שופטים מול שלושה, בית המשפט העליון פסק היום (שני) כי אלמנה של בנו או נכדו של יהודי זכאית למעמד עולה מכוח חוק השבות. מדובר כאשר בן הזוג לא היה יהודי אלא הוגדר כ"זכאי שבות". בכך, נקבעה עמדת בג"ץ גם לגבי אלמנים במקרים עתידיים.
החלטת בית המשפט דחתה את עמדת המדינה (משרד הפנים ומנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה) וקיבלה את עמדת העותרת, התנועה הרפורמית. פסק הדין ניתן לאחר שרשות האוכלוסין ביקשה דיון נוסף בעקבות פסק דין ברוח זו שניתן בבג"ץ באוגוסט 2021, אז התקבלה בבג"ץ אותה קביעה, ברוב דעות של שני שופטים מול אחד.
לדברי מנהלת מרכזי סיוע לעולים של התנועה הרפורמית, עו"ד ניקול מאור, "אני שמחה שבית המשפט חזר והבהיר לרשות האוכלוסין שחוק השבות נועד לכל מי שקשר את גורלו עם העם היהודי - ושיש לפרש את חוק השבות במובן לאומי ולא רק הלכתי. טוב עשה בית המשפט שהבהיר שאין הבדל מהותי בין מי שנולד לאם יהודיה לבין מי שנולד לאב יהודי לצורך חוק השבות. במיוחד כיום, כאשר אין הבדל בין ישראלי עולה שהוא יהודי, בן ליהודי או נכד ליהודי - כולם נלחמים כתף אל כתף - גם ראוי שנקבל את הוריהם - ואם זכאי השבות אינו בין החיים, אז את אלמנתו".
