מצבה של אלמה אברהם, ששוחררה אמש משבי חמאס, מוסיף להיות קשה ונשקפת עדיין סכנה לחייה. אלמה, בת ה-84, הועברה אתמול במסוק מגבול הרצועה לבית החולים סורוקה, שם היא מאושפזת במחלקה לטיפול נמרץ כללי.
ד"ר צחי סלוצקי, סגן מנהל בית החולים סורוקה, סיפר ל"כאן חדשות": "ליוויתי את אלמה מרגע שהגיעה לכאן. לאחר שהייתה חטופה מעל 50 ימים היא פונתה במצב קשה. ברור שאם לא הייתה מועברת אתמול מצבה יכול היה להתדרדר. כעת היא מורדמת ומונשמת, מצבה מוסיף להיות קשה. אנחנו נלחמים על חייה".
טל אמנו, בתה של אלמה אמרה כי "חיכינו לאימא שלי 52 יום. היא אישה בת 84. סבתא. סבתא רבא. אישה שמחה ואופטימית. היא יצאה מביתה על אופנוע בסטייל. בלי מטפלת צמודה ובלי מטפלת זרה. היא תפקדה לבד בבית. בישלה לעצמה. הייתה עצמאית. נכון יש לה מחלות רקע. יש לה מחלה בבלוטת התריס. היא חולת לב. כל המחלות שלה היו מאוזנות. שבוע קודם היינו כולנו אצלה והצלחנו לשמח אותה שהיא ממתינה לנין חדש. וחתונה לנכד. הייתה הייתה מחוברת לכל קהילת נחל עוז. הפקירו אותם אז. הפקירו את אימא שלי מבחינה בריאותית.
"שמחנו לראות את מי ששב לפניה בנפנוף ידיים וחיוך, מי מאולץ ומי אמיתי. לאימא שלי לא הגיע לחזור כך. היא הוזנחה מבחינה רפואית. זו הייתה הזנחה משך כל תקופת השהייה. היא לא קיבלה תרופות מצילות חיים. היא הגיעה שעות מספר לפני שהיא נפרדה מאיתנו. אני יכולה בשם אימא לומר שהגיעה עם דופק 40 עם טמפ של 48 מעלות. מעורפלת הכרה . פצועה כולה. היא הופקרה פעמיים. פעם אחת ב-7 לאוקטובר ופעם שניה ע"י כל הארגונים שהיו צריכים להציל אותה ולמנוע את מצבה. ניגשנו כל בני המשפחה. התעשתנו בזמן,אפס לארגן את רשימת התרופות שלה. כללית הורידו את השמיים בשבילנו. הביאו לאח שלי את התרופות ביד. הוא הגיע לפגישה עם נציגת הצלב האדום. ניסה למסור את התרופות ואמרו לו לא. אנחנו לא יכולים
"מספר ימים אח"כ היינו בהפגנה מול בניין הצלב האדום. שוב נדחינו.,שוב הגעתם עם חבילת התרופות שלה? אימא שלי לא הייתה צריכה לחזור ככה. אין לי מושג איך תצלח את הימים. אני רוצה להגיד תודה לכל מי שהיה מעורב בטיפול. מבחינת משרש הבריאות וקופת החולים כללית. הלוואי ותצליחו. הלוואי ולא הצליחו להביס אותה. אימא אישה חזקה. לא הגיע לה. לא הגיע לה. אנחנו עומדים על הבמה לא מקטע של התבייכנות או מציצנות הסיבה היחידה שאנו חושפים את עצמנו היא כדי להציל את מי שנותר שם שמישהו יזיז את הצלב האדום וארגוני הנשים. בשביל מה הצלב האדום נמצא שם? בשביל מה ארגוני הנשים נמצאים שם?", זעמה אמנו.
אורי רביץ בנה הוסיף: "אמא חיה חיים נהדרים וחיכו לה עוד שני שתיכננו לבלות יחד. היא בישלה לכולנו את ארוחת החג. כשהבנתי שאמא שלנו נחטפה יצאתי לתקשורת ואמרתי שאמא יצאה במצב פיזי טוב אבל שאני יודע שהיא על תרופות ולא מונגשת אליהם וכל יום שעובר פועל נגדה. הייתי בצלב האדום פעמיים. אני לא רוצה להוסיף על מה שאחותי אמרה. היא אמרה דברים מדויקים וכואבים. אימא במצב קשה מאוד. כשקיבלנו את הבשורה שהיא משתחררת האושר הציף אותנו. נאבקתי יחד עם כולם על אמא. כשהבנתי שהסיוט הולך להיגמר היינו בסוג של אופוריה ולא האמנו לאיזו תהום נצלול.
"אנחנו לא עוזבים אותם עד שכולם חוזרים הביתה. חשוב להדגיש את העזרה והסיוע הרפואי של כל מי שנמצא שם. זה קריטי שהסיוע יגיע לשם. אנחנו רואים איך החמאס מנסה ליצור בלוחמה פסיכולוגית כאילו הוא הומניטרי ומטפל. הוא לא. אימא שלי היא ההוכחה לאכזריות המטורפת של הארגון הזה. כל ארגוני ההצלה הבינלאומיים חייבים לעשות הכל, ישראל צריכה לעשות הכל להנגיש את העזרה כמה שיותר מהר. כל שעה קריטית. אם היא הייתה מגיעה אחרי עוד יום- היא כנראה לא הייתה. היא נלחמת על הנשימות שלה. מנהלת מאבק עיקש. אנחנו איתה", הוסיף בנה אורי.
ד"ר נדב דוידוביץ, שמטפל באלמה הוסיף:" היינו בפגישות עם הצלב האדום וביקשנו שיעשו כל מאמץ להביא את התרופות לאלמה. כי חלקם פשוט גוססים. מה שראינו עם קבלתה של אלמה עם קבלתה למרכז הרפואי סורוקה זו הזנחה פושעת. גם מהבחינה הרפואית והסיעודית. היא הייתה עצמאית ושמחה. 52 יום הביאו אותה למצב שאף בן אנוש לא צריך להיות בו. אובדן צלם אנוש. התעללות לא סבירה. דברים שאני כרופא מומחה בבריאות הציבור, של רעב קיצוני ותת פעילות של בלוטת התריס, לא רואים מצבים כאלה בעולם. העובדה שהגיע הגיעה למצב כזה בידי החמאס היא תעודת עניות ובושה לעולם. אף אחד ואף אחת לא צריכים להיות במצב הזה".
מתוך 40 החטופים ששוחרו בשלוש הפעימות, כרגע מאושפזים בבתי החולים 28. שתיים מאושפזות בסורוקה: אלמה אברהם, במצב קשה מאוד ומיה רגב שהגיעה לבית החולים במצב בינוני. בבית החולים שניידר כרגע מאושפזים 12 חטופים ששוחררו, ביניהם 9 ילדים שהגיעו אתמול. בבית החולים שיבא תל השומר מאושפזים 11, מתוכם 6 ילדים ובבית החולים וולפסון מאושפזים שלוש נשים. בביה"ח אסף הרופא מאושפזים 17 אזרחים זרים שעבדו בישראל.
