מבקר המדינה פרסם היום (שני) דוח בנושא היערכות להתפרצות אינפלציה, שממנו עולה כי למשרד האוצר לא הייתה תוכנית מגירה לצעדים פיסקליים נדרשים בעת התפרצות אינפלציה. על פי הדוח, האינפלציה חרגה בשנת 2022 מהיעד שקבעה הממשלה, שעמד על בין אחוז אחד לשלושה אחוזים, והגיעה ל-5.3 אחוזים.
מהדוח עולה כי מחירי המזון בישראל גבוהים בכ-51% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, וב-37% בהשוואה למדינות ה-OECD. לחם מלא יקר ב-82% מאשר בארצות הברית, באנגליה, בניו זילנד ובספרד. בשנים 2018 עד 2022 לא הוסיפו ועדות המחירים מוצרי מזון חדשים לפיקוח. עוד עולה מהדוח כי עשרת הספקים הגדולים חולשים על נתח שוק של יותר מחצי מענף המזון ומוצרי הצריכה.
על פי הדוח, שנת 2022 התאפיינה בסביבת אינפלציה גבוהה ביחס לשנים שלפניה, ובסיומה שיעור האינפלציה עמד על יותר מחמישה אחוזים, דבר שהוביל לחריגה ניכרת מטווח יעד האינפלציה. אינפלציה גבוהה, המלווה באי ודאות ובתנודתיות גדולה של מחירים, פוגעת בפעילות הכלכלית, בצמיחה ובכוח הקנייה של הציבור.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן המליץ כי ועדות המחירים והמפקחים בענף המזון יגבירו את המעקב אחר השווקים השונים, תוך תשומת לב לשינויים בהעדפות הצרכנים בשנים האחרונות. בנוסף, המליץ כי בתוך שווקי המוצר שנעדרי תחרות ושמסתמנת בהם רווחיות חריגה, יתמקדו במוצרים חיוניים עם תועלות חיוביות לצרכן ולחברה, כגון תועלות בריאותיות וחיזוק הביטחון התזונתי.
