מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שני) דוח שבדק את הטיפול בבקשות בניית מרחבים מוגנים, שמעלה נתונים עגומים על הזמן הנדרש לכך. המבקר סוקר עוד בדוח את שירותם של חיילי חובה ביחידות המשרד לביטחון לאומי, ומתריע כי חלקם חלקם לא מתאימים לשירות במשטרה ובשירות בתי הסוהר. וגם - עשרות המיליארדים שהולכים לטמיון בעקבות העומסים בכבישים.
מעוניינים במרחב מוגן? יש לכם זמן לחכות
היקף הבקשות לאישור נספח מיגון שאישר פיקוד העורף ב-2022 היה גדול בכ-53% בהשוואה ל-2019. תהליך אישורן כחלק מתהליך קבלת היתר הבנייה אורך זמן רב, והשתלבות מכוני הבקרה בתהליך אישור הבקשות להיתרי הבנייה, ובכלל זה בבקרות התכן, נעשית בקצב איטי. כך עולה מדוח מבקר המדינה בנושא אישור מרחבים מוגנים על ידי פיקוד העורף ומכוני הבקרה כחלק תהליך מתן היתר בנייה.
הביקורת העלתה כי בשנת 2022 היקף הבקשות לאישור נספח מיגון שאישר פקע"ר (26,375) היה גדול בכ-53% בהשוואה לשנת 2019, ומספר התיקונים בבקשות (איטרציות) שנדרשו לשם אישור בקשות אלה היה גדול בכ-200%. נוסף על כך, תהליך אישורן במסגרת תהליך קבלת היתר הבנייה אורך 3-4 חודשים, אף שפקע"ר הגדיר פרק זמן של 18 ימים לטיפול בבקשה.
למרות הכוונה להרחיב את השילוב של מכוני הבקרה בתהליך בקרת התכן בהתאמה לחקיקה הקיימת, מצא המבקר כי 2% בלבד מכלל הבקשות לבקרת תכן טופלו במכוני הבקרה בשנת 2022. לשם השוואה, שיעור הבקשות שהתאימו לטיפול במכוני הבקרה נאמד בכ-22%. בביקורת עלה כי הנחיות פקע"ר לבניית מרחב מוגן מגבילות את יכולתם של הבקרים המורשים במכוני הבקרה לאשר בקשות חורגות.
נוכח המורכבות הכרוכה בתכנון מרחבים מוגנים והצורך שעולה לעיתים לעסוק בבקשות חורגות, שיעור ניכר של הבקשות המתקבלות במכונים אינן מטופלות בהם ומועברות לפקע"ר. כך, כ-50% מהבקשות שהתקבלו במכון מסוים בשנת 2022 לא טופלו במכון והועברו לבדיקת פקע"ר.
בביקורת עלה עוד כי פקע"ר, אשר הכשיר עד כה 46 בקרים (בשנים 2018 - 2022), אינו שבע רצון מרמת הכשירות של הבקרים לבדיקת נספח המיגון. בהיעדר שמירה על רמת כשירות הולמת, עלולים להיגרם כשלים ופגמים בבקרת התכן של הבקרים המורשים.
ישראל מוכנה לרעידת אדמה? ניחשתם נכון, לא
ישראל עדיין אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה. כך לפי דוח ביקורת מעקב של מבקר המדינה בעקבות ליקויים שהתריע עליהם בדוח בנושא לפני 5 שנים. נכון לסוף 2021, רק 3.5% מהמבנים המחויבים בחיזוק טופלו. תוכנית תמ"א 38, שיצאה לדרך לפני 18 שנים ונועדה לקדם חיזוק מבנים לא השיגה את מטרתה. 60% מבתי החולים אינם עמידים מפני לרעידות אדמה, או שרמת עמידותם אינה ידועה. רק 5% ממוסדות החינוך שנזקקים לחיזוק – חוזקו. מתוך 186 מיליון ש"ח שתוקצבו למיגון מבנים ולחיזוקם נגד רעידות אדמה, נוצלו 7 מיליון שקלים בלבד (4%).
חיילי צה"ל בשירות חובה אינם מתאימים לצורכי המשטרה ושירות מבצעי
בדוח המבקר ישנה התייחסות לשירות חיילי חובה ביחידות המשרד לביטחון לאומי, במשטרה ובשב"ס - שבמשך 28 שנה נסמך על הוראות שעה זמניות. בדוח נכתב כי חלק מהתפקידים אינם מתאימים לחיילי חובה. 43% ממשרתי החובה במשטרה נשרו ב-2021, ולפי שאלון משרד מבקר המדינה התברר ש-46% מהחיילים בשב"ס היו בוחרים בדיעבד שלא לשרת בארגון.
בעקבות פרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע, החליט המבקר לבחון את שירות החובה ביחידות המשרד לביטחון לאומי. בשנת 2022, בשל הממצאים החמורים שהעלתה הביקורת, פרסם דוח ביניים מיוחד שעסק במוגנות משרתי החובה ביחידות המשרד לביטחון לאומי. דוח הביניים העלה קשיים רבים בכל הקשור למוגנות ולתחושת הביטחון האישי שחווים רבים ממשרתי החובה במשטרה ובשב"ס.
עומסים בכבישים, נזק של מיליארדים וחוסר בכוח אדם
בביקורת מעקב של המבקר ניכר כי הגודש בכבישים הולך וגדל משנה לשנה. בשנת 2021 נגרם נזק של כ-31 מיליארד שקלים. המבקר מצא כי מעמדה של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית אינו מוסדר כבר 12 שנה. כוח האדם באגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה אינו מספיק כדי לתת מענה למשימותיו הרבות.
כוח האדם, ומשרות עבודה ברשות הארצית לתחבורה ציבורית, ירד בין השנים 2017 ל-2022 ב-21% (מ-104 ל-82 תקנים). האגף מסתמך בעבודתו השוטפת על יועצים חיצוניים. המבקר ממליץ למשרד התחבורה לפעול לחיזוק היחידות המקצועיות העוסקות בתכנון מערכות התחבורה הציבורית ובניהולן, להגביר את מעורבותו בתהליכי התכנון ולהפוך לגורם מוביל, ובמיוחד לחזק את האגף לתכנון תחבורתי - שהמחסור בכוח אדם ניכר בו.
"מתקפות סייבר - אחד האיומים החמורים ביותר הנשקפים לכלל המשק"
דוח המבקר בתחום תשתיות הסייבר מלמד על כשלים חמורים בניהול סיכוני הסייבר של משרדי ממשלה וחמור מכך - של גופים שאמונים על תשתיות מדינה קריטיות - בכל הקשור לשרשת האספקה שלהם. הכוונה לספקים חיצוניים שנותנים שירותי סייבר למדינה ומותקפים. הדוח נערך לפני פרוץ מלחמת 7 באוקטובר אך ממצאיו רלוונטיים ביתר שאת דווקא בתקופת מלחמה.
לפי הדוח, 30% ממשרדי הממשלה והגופים שאחראים על תשתיות מדינה קריטיות, דיווחו כי בשנים 2022-2021 הם חוו אירוע סייבר שמקורו בשרשרת האספקה. לצד זאת, שש שנים אחרי שמערך הסייבר הלאומי גיבש תכנית ותורת עבודה בנושא, היא לא מוטמעת במשק ויש ארגונים שטוענים שלא ניתן ליישמה. מנתוני המבקר עולה כי 55% מהמשרדים והגופים לא פועלים לפי הנחיות מערך הסייבר הלאומי.
מבקר המדינה מזכיר בדוח דוגמאות למתקפות הגדולות של השנים האחרונות שבוצעו דרך שרשרת האספקה, ובהן התקיפה על שרתי חברת הביטוח שירביט והפריצה לחברת שרתי האחסון שהחזיקה את הפרטים המקיפים על משתמשי רשת "אטרף" - פלטפורמת ההיכרויות לקהילה הגאה.
כמה זמן אפשר להיות בלי חשמל?
מספר דקות אי-אספקת החשמל ללקוח עלה ב-43 דקות בשנים 2021-2017, בנגב נשארו תושבים בלי חשמל פי 4 יותר זמן מאשר בגוש דן, 36% מהזכאים להנחות בחשבון החשמל (158,000 לקוחות) לא מקבלים אותן, ובהם ניצולי שואה וחיילים בודדים. כך עולה מדוח מבקר המדינה בנושא השירות לציבור בחברת החשמל.
מבקר המדינה מצא ליקויים באמינות אספקת החשמל לצרכני הקצה, כ-3 מיליון לקוחות חברת החשמל לישראל. כך, למשל, בשנים 2017-2021 נרשמה מגמת הרעה באמינות האספקה ללקוח, אשר התבטאה בעלייה של 43 דקות במספר דקות אי-האספקה ללקוח הנובעת מריבוי תקלות ומגידול במשך שיקום האספקה: מ-153 דקות אי-אספקה ללקוח בשנת 2017 ל-196 דקות אי-אספקה ללקוח בשנת 2021.
כמו כן, עלה בדוח כי כ-158,000 זכאים (כ-36% מתוך כ-471,000 זכאים) אינם מקבלים הנחות בחשבון החשמל, ובהם ניצולי שואה וחיילים בודדים. שיעור המיצוי נמוך במיוחד בקבוצת הזכאים של משפחות עם ארבעה ילדים. מרבית הזכאים שאינם מקבלים את ההנחה אינם רשומים כלקוחות החברה.
רפורמת "נפש אחת" – חוסר שביעות רצון
לפי הדוח שיעור הביצוע התקציבי, ללא התקציב החד-פעמי שניתן ועמד על כ-1.2 מיליארד שקלים, עמד על כ-38% בלבד. בתחום המענה לפוסט טראומתיים הביצוע התקציבי היה נמוך אף יותר ועמד על כ-66 מיליון מתוך 461 מיליון, 14% בלבד. נכון למאי 2023, אוישו רק 63 תקנים מתוך 95 שאושרו (66%).
לפי סקר שעשו במשרד המבקר שביעות הרצון הציון הממוצע (בסולם של 0-100) עמד על 53. 28% מהמשיבים השיבו שאינם מרוצים כלל או מרוצים במידה מועטה. דוח זה הוכן לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". נכון לסוף נובמבר 2023 טיפל אגף השיקום בכ-2,150 בקשות להכרה בנכות בעקבות המלחמה ואף הכיר בהליך מקוצר בכ-2,000 בקשות.
חצי מהחברות תחת רשות החברות הממשלתיות פעלו ללא דירקטוריון
מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על הפיקוח והבקרה על החברות הממשלתיות. זאת לאחר התפטרותה של ראש הרשות מיכל רוזנבוים בעקבות חוסר הסכמות קשה עם השר דודי אמסלם וטענות כי הוא מקדם מינויים פוליטיים ומשתק את החברות.
מהנתונים שפרסם המבקר עלה ש-50% מהחברות והעמותות שרשות החברות הממשלתיות מפקחת עליהן פעלו ללא יו"ר דירקטוריון בשנת 2022 (על רקע חילוקי הדעות ביחס לקידום המינויים וגרירת רגליים מצד הממשלה), כ-44% מהמשרות בדירקטוריונים של החברות אינן מאוישות ובשנים 2021-2018 החברות הממשלתיות חילקו בפועל רק כ-1.07 מיליארד שקלים כדיבידנד לציבור.
בביקורת עלה כי מנגנון נבחרת הדירקטורים משמש מנגנון פומבי, תחרותי ושוויוני. עם זאת, על אף מאמצי הרשות, בגלל חוסר במינויים על ידי השרים הרלוונטיים, איוש הדירקטוריונים בחברות המפוקחות אינו מלא וקיימות חברות המתנהלות ללא קוורום, ללא יו"ר דירקטוריון וללא ייצוג הולם, דבר הפוגע בניהולן. 270 מתוך 620 (כ-44%) המשרות בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות אינן מאוישות; 52 מ-109 החברות והעמותות שרשות החברות הממשלתיות מפקחת עליהן (כ-50%) פעלו בשנת 2022 בלי יו"ר דירקטוריון, בהן 28 חברות ממשלתיות.
המבקר קבע שעל כל השרים הממונים על החברות והעמותות שבפיקוח רשות החברות הממשלתיות והשר האחראי על רשות החברות הממשלתיות לפעול בהקדם למינוי דירקטורים בחברות ועמותות אלו מקרב נבחרת הדירקטורים בהתאם לכללים ולחוק כדי לקיים לכל הפחות את הקוורום הדרוש לפעילותן התקינה של החברות. כן על השרים הממונים לפעול למינוי יו"ר דירקטוריון בכל החברות והעמותות שבפיקוח רשות החברות הממשלתיות, כנדרש בחוק. עוד מומלץ לשרים הממונים לשים את הדגש במינוי נשים לתפקיד יו"ר דירקטוריון, כך שיושג שוויון בין המינים.
מבקר המדינה מצא כי עודפיהן הצבורים של החברות הממשלתיות עמדו בשנת 2021 על למעלה מ-9 מיליארד שקלים, לאחר נטרול 29 מיליארד שקלים של חברת חשמל. עם זאת היקף הדיבידנד השנתי הממוצע שהוכרז עמד על כ-270 מיליון שקלים בלבד. בשנים 2021-2018 החברות הממשלתיות חילקו בפועל רק כ-1.07 מיליארד שקלים כדיבידנד, ונוצר פער רב שנים בגביית דיבידנד.
ממאי 2022 עמדה הרשות על כך שהציבור זכאי לקבל את חלקו ברווחי החברות הממשלתיות והביאה לכך שעד תום 2022 החברות הכריזו על חלוקת דיבידנדים בסכום כולל של כ-1.4 מיליארד ש"ח - ושמתחילת 2023 הודיעו חברות ממשלתיות על כוונתן להכריז על חלוקת כ-600 מיליון ש"ח כדיבידנד בגין רווחי שנת 2023. עם זאת, בפועל עד תום יוני 2023 חילקה חברה ממשלתית אחת 85 מיליון ש"ח בלבד, בין היתר כי השרים האחראים לחברות הממשלתיות לא פעלו לכינוס האסיפות הכלליות בחברות (כשהדבר נדרש) כדי שדיבידנד שהוכרז יחולק בפועל לאוצר המדינה. זאת, בהמשך להנחיית שר האוצר והשר האחראי על רשות החברות הממשלתיות לרשות ב-2023, להשהות את החלוקה עד לגיבוש מדיניותם בנושא.
עוד עלה כי הסמכויות המוגבלות ומבנה כוח אדם של הרשות אינם מתאימים למשימותיה ומקשים עליה לפקח על החברות ועל מידת עמידתן של החברות המפוקחות ביעדים שנקבעו להן. שיעור הנשים המכהנות בתפקיד מנכ"ל בחברות הממשלתיות הוא 5% בלבד ושיעור הנשים המכהנות כיו"ר הדירקטוריון הוא 14% בלבד - אף שהיעד הוא 50%, בהתאם לשיעור הנשים באוכלוסייה. כ-1.5% בלבד מעובדי החברות הממשלתיות וכ-6% (28) מהדירקטורים המכהנים הם מהאוכלוסייה הערבית, לעומת שיעורם באוכלוסייה - 21%. כ-1.5% מהדירקטורים המכהנים הם מהאוכלוסייה החרדית (6) לעומת שיעורם באוכלוסייה - 13%.
