יהודית שוש, ניצולת שואה בת 96 ששכלה את הנכד שלה נוי לאחר שנרצח בבארי בטבח 7 באוקטובר - לא חשבה שזה יכול לקרות לנו שוב. "אני סבתא שכולה, שרדתי את השואה, שרדתי אירועים קשים, מזוויעים, מעשי אונס שלא דיברתי עליהם ארבעים שנה", אמרה שוש בריאיון לתוכנית "המסייעת" ברשת ב עם כרמלה מנשה.
האזינו לריאיון עם יהודית שוש
"אז לא הייתה לנו מדינה, חשבתי שזה לא יכול לקרות לנו שוב", אמרה יהודית. "אבל ב-7 באוקטובר, המדינה שלנו לא הייתה יכולה לשמור עלינו". נוי, בן 37 במותו, הגן על אשתו וילדיו כשהמחבלים ניסו לפרוץ את דלת הממ"ד. "הוא שמר על הדלת, לאחר שהמחבלים ירו הוא נפצע אנושות. אשתו לקחה ממנו את הנשק והמשיכה לירות לעברם עד שהסתלקו מהמקום".
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
"הנכד שלי רס"ן במילואים. הוא היה יפה תואר, בגובה 1.80 והחיוך לא מש מפניו", סיפרה יהודית בכאב. את הבשורה הקשה היא קיבלה ב-8 באוקטובר, יום אחרי הרצח. "הבן שלי הגיע אלי הביתה, הוא אמר לי 'אימא שבי'. סירבתי, ושאלתי 'מה קרה'? השפה העליונה שלו רעדה ואז הוא אמר לי 'נוי נהרג'. צרחתי 'זה לא נכון, זה שקר, נוי הוא רס"ן במילואים - לא יכול להיות. הוא יכול להגן על עצמו, זה שקר.
הבן שלי אמר לי 'שבי הכל נכון' ופרץ בבכי", תיארה יהודית, "וכשאני רואה את הבן שלי בוכה - זה לא דבר של מה בכך. קטפו לנו את הפרח שגידלנו". באתי לפה כדי להקים משפחה על ההריסות, והנכד שלי נרצח".
מעשי האונס וההתעללות שעברו נשים ביום הטבח, גרמו ליהודית לחשוף את הסיפור שלה לאחר שנים של שתיקה. "הייתי בת 16, אלה היו הרוסים שבאו 'לשחרר' אותנו. הם לקחו אותי לחורבה, גררו אותי בכוח, השכיבו אותי על הרצפה - ועמדו בתור לאנוס אותי. 40 שנה לא דיברתי על זה, לעולם לא שוכחים, אבל מתגברים על זה ברגע שמקימים משפחה".
