מתחת לרדאר מתנהלת בימים אלה תביעה סוערת בבית המשפט השלום בתל אביב בפני השופטת עדי בנימיני. העיתונאי אבנר הופשטיין תבע את הבלוג "פוליטקלי קוראת", חדשות 13 והעיתונאי חיים לוינסון. נגד הופשטיין פורסמו טענות חמורות להטרדה מינית בבלוג "פוליטיקלי קוראת" שהודהדו בהמשך בערוץ 13 ועל ידי לוינסון. הופשטיין טען שנעשה לו עוול גדול, ויצא במסע לטיהור שמו. הדרך – הגשת תביעת לשון הרע נגד המפרסמים.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
ההליך נמצא כעת בשלב הסיכומים לאחר שבחודש החולף התקיימו דיוני ההוכחות. מכיוון שטרם ניתן פסק הדין, אשאיר לגלגלי הצדק להכריע בתביעה לגופה. במסגרת הטור הזה אתמקד רק בעדויות כשלעצמן שעלו בדיונים, ובחלק שיש בו עניין ציבורי רב. ובכן, מר הופשטיין גבה תצהירים וזימן לעדות שורת דמויות ציבוריות מעניינות לצורך טיהור שמו. עיתונאיות כמו נורית קנטי והדס שטייף, עורכת אתר "זמן ישראל" בירנית גורן, לצד אחראית משאבי אנוש בגל"צ ומניעת הטרדות מיניות רס"ן (במיל') טניה פוליאק ועוד. מביך זו לא מילה.
בואו נתחיל בעדותה של נורית קנטי. העיתונאית הבכירה מגל"צ, אשר הומלצה על ידי ועדת האיתור לשמש כמפקדת גל"צ ומכהנת כיו"ר ארגון העיתונאים, הגישה תצהיר שתומך באבנר הופשטיין.
היא כתבה בתצהירה כי מכיוון שהופשטיין הוא חבר בוועד המנהל של ארגון העיתונאים, "כאשר פורסמה הכתבה ב'פוליטיקלי קוראת', חשתי חובה כיו"ר הארגון לערוך בירור אודותיה, וכך גם הוחלט בוועד המנהל של הארגון". קנטי מציינת כי "סוכם כי ננסה לערוך בירור ככל שניתן כדי להתרשם כיצד יש להמשיך להגיב לעניין". קנטי מונתה לברר ובסופו של דבר הגיעה למסקנה כי "הפרסומים נראו בעיניי פרסומים שאינם עומדים בסטנדרט של עיתונות מקצועית והנטען בכתבה לא בורר עד תום".
כאשר עלתה קנטי לדוכן העדים, היה צריך לאחוז את הראש כדי להאמין שהיא עיתונאית בכירה, ושהיא העזה לחוות דעתה אודות איכות הפרסומים. קנטי סיפרה בעדותה שבזמן אמת ב-2016, כאשר פורסם בידיעות אחרונות על האירוע בלי שמות, היא פנתה להדס שטייף. "התחלתי לברר, התקשרתי למי שיודעת את הדברים האלה תמיד, וזאת הדס שטייף".
עורך הדין שמייצג את "פוליטיקלי קוראת" ניסה להבין מקנטי על מה ולמה היא פנתה לשטייף. קנטי השיבה "זאת הייתה שיחת רכילות", ושזה עניין אותה כרכילות. גרסתה של קנטי הלכה והסתבכה. לדבריה, היא פנתה לידידה אבנר הופשטיין שהכחיש בפניה שהוא הטריד מינית למרות שמלכתחילה טענה שכלל לא ידעה באותה תקופה כי הטענות כלפיו הן על הטרדה מינית. קנטי סיפרה כי שטייף דיברה עם הבנות. בתצהירה כתבה קנטי כי שטייף "התרשמה שלא מדובר על אירוע של הטרדה מינית".
נחזור להתפוצצות הפרשה על ידי "פוליטיקלי קוראת". חברתו של הופשטיין מגל"צ מינתה את עצמה לבדוק את התלונות כלפי חבר הוועד המנהל של ארגון העיתונאים שהיא עומדת בראשו. היא פנתה להופשטיין, שלדבריה הכחיש מכל וכל את הטענות כלפיו וטען כי מדובר בעלילת דם. כאשר עו"ד אסף דרעי המייצג את הבלוג ניסה להבין ממנה מה בדיוק הכחיש הופשטיין היא הסתבכה. לדבריה, היא דיברה עם ראש מדור משאבי אנוש בגל"צ שאמונה גם על תחום ההטרדות המיניות, "שבזמנו שמעה את הטענות ישירות מפי הבנות. טניה, שבזמן שיחתנו כבר משוחררת מצה"ל, השיבה לי שלמיטב זכרונה לא דובר על עבירות סדרתיות אלא על הערה מילולית, ונטען גם שהיה מגע פיזי שאינו בגדר הטרדה מינית".
עוד הוסיפה קנטי בתצהירה כי "לשאלתי האם התרשמה כי מדובר בעובד מטריד מינית - אמרה שלא". מפאת ההכרח לקצר, אציין רק שבמהלך דיון ההוכחות התברר שאותה טניה, עליה התבססה קנטי כבת סמכא בפרשה, ילדה כמה שבועות קודם לטיפול במקרה מול הופשטיין שנעשה בתחילה על ידי ירון דקל, מפקד התחנה דאז, ובהמשך, לאחר שדקל דיווח על הענין ליועצת לענייני נשים של הרמטכ"ל, גם מול קצין חינוך ראשי. לטענת פוליאק, פעלה לפי הנוהל ומילאה דיווח על האירוע אותו העבירה לאכ"א ולפרקליטות הצבאית. יחד עם זאת, כאשר צה"ל נדרש על פי צו, להציג מספר מסמכים ובהם מסמך זה, לאור בקשת רשת 13 וחיים לוינסון, שיוצגו ע"י עו"ד דור ליאונד, נטען מאת הצבא כי לא מוצאים מסמך כזה, ככל שהיה קיים.
אגב, מסמכים שהצבא כן איתר היו סיכום הפגישה של קצין חינוך ראשי ומפקד גל"צ עם הופשטיין, והדיווח של ירון דקל אל יוהל"ן הרמטכ"ל שבו נטען שנזף בהופשטיין. בצה"ל סירבו להגיש המסמכים לתיק וביקשו להסתפק בפרפראזה בלבד. הופשטיין הצטרף לעמדה זו של הצבא, אך השופטת חייבה הצבא לגלות המסמכים באופן מלא.
קנטי הודתה שבכלל לא דיברה עם המתלוננות, אך הצטדקה שכלל לא ידעה מיהן ולכן לא הייתה יכולה לדבר עימן. קנטי הצהירה על "מגע פיזי שאינו בגדר הטרדה מינית" אך בכלל לא ידעה היכן, על פי הנטען, נגע הופשטיין בגופן של החיילות (גרסתה של פוליאק בענין זה התעדכנה בחקירה הנגדית מ"ברך" אל "מעל הברך", אגב). קנטי גם לא הכירה שהיה תהליך בירור של הופשטיין אצל מפקד התחנה דאז ירון דקל ולא שוחחה איתו.
קנטי למעשה לא בדקה דבר, לא ביקשה מסמך כלשהו, לא ידעה שפוליאק עליה היא מתבססת בכלל הייתה בזמן הבירור מול הופשטיין בחופשת לידה, אך יצאה בכתב זיכוי לידיד שלה, הופשטיין, ועוד מתחה ביקורת על התחקיר. לראות ולא להאמין שזו עיתונאית בכירה בפס הייצור של העיתונאים בישראל. עו"ד דרעי ועו"ד דור ליאונד פירקו את עדותה באופן מעורר התשאות.
למרות שפוליאק לא ביררה את הטענות עם הופשטיין, קבעה בתצהירה כך: "אין לי ספק שאבנר לא התכוון להטריד את הבנות". כאשר נשאלה איך היא מסוגלת לטעון דבר כזה, כשהיא אפילו לא שוחחה עם הופשטיין, השיבה הממונה על תחום ההטרדות המיניות כך: "כי אני מכירה אותו מהעבודה איתו בגלי צה"ל". הבנתם? יש אנשים שאנחנו יודעים מראש בלי בירור שהם לא הטרידו מינית ולא התכוונו בכלל להטריד. נפלא. לשיטתה, כל הענין נראה לה כמו "בעיה של פערי גיל, גבולות והרגלי התנהגות, אך לא מעבר לכך", במילים אלו ממש.
שטייף עלתה גם היא להעיד, וחשפה שידעה בזמן אמת את שמה של אחת המתלוננות. עו"ד דרעי שאל אותה מניין ידעה את שמה. "יכול להיות שזו הייתה טניה, יכול להיות שזה מפקד גלי צה"ל". הבנתם? חיילת בת 18 מתלוננת בפני הממונה על מניעת הטרדות מיניות, והיא מעבירה את שמה להדס שטייף. כך לפי גרסת שטייף עצמה. בתצהירה, כותבת שטייף כי לאחר מכן פנתה אל המתלוננת בעצמה וביקשה לברר מה קרה.
מדוע זה לא שיבוש? שטייף הסבירה "זה לא שיבוש מפני שבסך הכל הקשבתי". נפלא. אגב, זה לא נכון. שטייף קיימה איתה שיחה, הלכה לעשות בירורים וחזרה לשיחה נוספת איתה. האם זה הגיוני להתערב בתלונה שנמצאת תוך כדי בירור בפרקליטות הצבאית? שטייף השיבה: "לא מפריע לי, כי ככה מתנהלת גל"צ. זה משפחה של בית, ולא אני זאת שעומדת למשפט כרגע, מצטערת". שטייף העידה בעצמה שהיא מיודדת הרבה שנים עם הופשטיין. האם זה הגיוני שהיא תפנה למתלוננת ותתחיל לחקור אותה? לשטייף, כנראה כן. שטייף סיפרה שבכלל לא התכוונה לטפל בזה בהיבט העיתונאי. עו"ד ליאונד: "לא התכוונת לטפל בזה בהיבט העיתונאי, אז באיזה היבט? הרכילותי?" שטייף השיבה בשאלה: "אתה שמעת שריכלתי על זה איפשהו?"
שטייף לא ידעה שכך העידה שעה לפני כן קנטי בעצמה. תמלילי דיוני ההוכחות מצערים אותי מאוד שכך מתנהל גוף שידור ממלכתי. תיארתי את הטרלול על קצה המזלג.
מגלי צה"ל נמסר: "התחנה מגלה אפס סובלנות בכל הקשור לנושא ופועלת מיד לטיפול יסודי ומקיף בכל מקרה שמובא לפתח הגורמים המוסמכים. יודגש כי המקרה האמור מתייחס לאירועים שהתרחשו לכאורה לפני כשמונה שנים ומאז התחלף כל סגל הפיקוד בתחנה".
