ממצאים קשים בדוחות מבקר המדינה שפרסם היום (שלישי) מתניהו אנגלמן על הטיפול במשבר האקלים, בזיהום האוויר שמגיע משטחי הרשות הפלסטינית והזיהום במפרץ חיפה. לפי הדוח, ממשלת ישראל מדשדשת בטיפול במשבר האקלים והליקויים שנחשפו בדוח משנת 2021 לא תוקנו. בנוסף, לפי אנגלמן, אין גורם ממשלתי שמוביל לשינוי ואין עדיין תוכנית היערכות לאומית למשבר האקלים, והוא מתח ביקורת על התנהלות משרד האוצר. על דוח נוסף שנוגע לחיפה מוטל בשלב זה חיסיון והוא הועבר לטיפול הגורמים הרלוונטיים.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
למרות ההצהרות, בשנים 2022-2021 פליטת גזי החממה עלתה ב-1% וייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות צפוי להגיע ל-19% בלבד ב-2030, פחות מהיעד של 30% שגם הוא נמוך יחסית למדינות אחרות. בנוסף נכתב בדוח כי רק 1.25% מכלי הרכב חשמליים, הרחק מהיעד של 25% ב-2030. כמו כן, הוקמו רק 1,460 מתוך 2,500 עמדות הטענה מתוכננות לשנה שעברה. מנגד, המדינה מעודדת שימוש בדלקים מזהמים בהטבות מס בהיקף פי 33 מההשקעה בתחום האקלים. אי הטלת מס פחמן בישראל בניגוד לאירופה עלולה לפגוע בייצוא.
לפי אנגלמן, משרד האוצר פעל באופן שעיכב ואף בלם בנושאים מסוימים את היערכות המדינה למשבר האקלים. המבקר הדגיש כי היעדר תיקון ממשי בהתנהלות המדינה תחת הנהגת הממשלה והעומד בראשה, מעמיד את ישראל בפני סיכון עתידי שרלוונטי לדור הנוכחי ולדורות הבאים.
הנזק הבריאותי משריפות בשטחי הרשות הפלסטינית
דוח המבקר בנושא זיהום אוויר חוצה גבולות, שמקורו בשריפות פסולת בשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, קובע שמדובר ב"כשל רב שנים של המינהל האזרחי והמשרד להגנת הסביבה". המבקר התריע כי מפגעי זיהום האוויר מהשריפות החמירו במהלך מלחמת חרבות ברזל.
לפי הדוח, יותר מ-50 אלף תלונות מתושבים הגיעו למשרד להגנת הסביבה בנושא, אבל הוא לא עדכן על כך את משרד הבריאות. לפי הביקורת, מדובר בנזקי בריאות וסביבה של יותר מ-9 מיליארד שקלים עד 2030.
לא פורסמו נתונים על חריגות בפליטת מזהמים בחיפה
בדוח על זיהום האוויר במפרץ חיפה קבע המבקר קבע כי המשרד להגנת הסביבה לא דיווח לממשלה במשך שלוש שנים (2021-2019) איך התוכניות לצמצום הזיהום מיושמות, ולא פרסם נתונים על 60% מהחריגות החמורות בפליטת מזהמים ממפעלים במפרץ (2022-2021). בבדיקת המבקר נמצא שכמות בדיקות הפתע צומצם ונמצאו פערים חריגים בין הבדיקות המיודעות לבין בדיקות הפתע.
הממשלה קבעה שב-2029 הפעילות הפטרוכימית במפרץ תופסק, אבל קביעה זו לא עוגנה בהחלטת ממשלה ומידת המחויבות שלה לעמוד בהחלטה נמוכה. מהנתונים שבדוח עולה כי מספר הילדים באיזור חיפה שאושפזו בגלל אסטמה ומחלות נשימה גבוה כמעט פי 3 ממספר הילדים שאושפזו מהן בתל אביב או בירושלים.
תגובות
מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, מיטל אמיתי: "דוח מבקר המדינה מפנה זרקור אל מה שאנו באיגוד זועקים כבר שנים. זה למעלה מעשור שתושבי אזור מזרח לכיש סובלים ממטרדי ריח וזיהום כתוצאה משריפה בלתי חוקית של פסולת אלקטרונית באזור יו"ש, חשופים לסיכונים בריאותיים, ואילו משרדי הממשלה שבידיהם היכולת לפקח על הנושא ולמזער את הסיכונים טומנים את ראשם בחול. רק לאחר עתירה לבג"ץ, שהגיש האיגוד יחד עם המועצה האזורית לכיש, נגד משרדי הממשלה, על מנת לחייבם להגביר את הפיקוח והאכיפה, הודיעה ממשלת ישראל, כי היא ממנה צוות בין-משרדי שיפעל להכנת תוכנית אסטרטגית לטיפול במפגעי סביבה באזור יהודה ושומרון.
לצערנו, עד כה לא הוכנה תוכנית שכזאת. הגיע הזמן שהמדינה תתעשת ותפעל בעניין. אנו נמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותנו על מנת להבטיח את זכותם של תושבי לכיש והסביבה לנשום אוויר נקי".
מנהל עמותת "אזרחים למען אוויר נקי", יניב בלייכר, על דוח זיהום האוויר מיהודה ושומרון: "הדוח מציג מחדל של עשרות שנים מצד כל הגורמים הנושאים באחריות: משרדי הביטחון והבריאות, משטרת ישראל, שירותי הכיבוי והמנהל האזרחי. אבל האמירה הכי חשובה בדוח היא שהאחריות לשמירה על איכות האוויר והסביבה בישראל מוטלת על המשרד להגנת הסביבה, ושהיה עליו לפעול למימוש האחריות הזו גם בהקשר של שריפות הפסולת ביהודה ושומרון. לכן, גלגול האחריות של המשרד להגנת הסביבה אל משרד הביטחון והמנהל האזרחי חייב להיפסק. אנחנו מקווים שכל מי שצריך לקרוא את הדוח יקרא אותו ויישם את ההמלצות שבו. אחרי 20 שנות מחדל הגיע הזמן להציג תוכניות עבודה שכוללות לוחות זמנים ותקציבים כדי שאזרחי ישראל יוכלו לנשום אוויר נקי".
מנכ"ל תנועת "מגמה ירוקה", אלעד הוכמן: "הדוחות של מבקר המדינה מחזקים את המאבקים שאנחנו מובילים במשך שנים. במפרץ חיפה, המדינה חייבת לקבוע תאריך יעד סופי לפינוי המפעלים המזהמים ולעגן זאת בהחלטת ממשלה, בתקציבים ובלוח זמנים נוקשה. בהיערכות למשבר האקלים, אנו רואים שהמדינה לא רק שמציבה יעדים מביכים, אלא הולכת ומתרחקת מהם ומהנעשה בעולם המערבי. זו בדיוק הסיבה שהגשנו את העתירה ההיסטורית נגד המדינה בדרישה להפחית את פליטות גזי החממה בהתאם לקונצנזוס המדעי ולנעשה במדינות המפותחות. אם המדינה תמשיך להפקיר אותנו – אנחנו ניפגש בבית המשפט".
מנכ"ל ארגון "אדם טבע ודין", עמית ברכה: "המלחמה היא קריאת ההשכמה לממשלה להפסיק את רשלנותה הפושעת בטיפול במשבר האקלים. זוהי מלחמת הקיום של ישראל והעובדה שאין חקיקה, מדיניות והיערכות מובילה את ישראל לפיתחה של מדינת עולם שלישי עם תחלואה גבוהה, עוני ומוות. אדם טבע ודין פועל שנים לקידום חוק אקלים מתוקצב עם יעדים שאפתניים כי כפי שנכתב בדו"ח, 'החלטות ממשלה לא מיושמות וללא רגולציה שאפתנית ומתוקצבת ישראל מתרחקת מהעולם המפותח אל עבר מדינה מתפתחת'. נמשיך לפעול גם במציאות הזו, של מדיניות-האנטי מדע, לקידום חוק אקלים שאפתני שניתן יהיה לבחון את יישומו בבית המשפט העליון".
