פרופ' דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה ומגדולי הפסיכולוגים הקוגניטיביים-חברתיים, הלך לעולמו היום (רביעי) בגיל 90. כהנמן נודע בכך שפיתח את מבחני הקב"א בהם משתמש צה"ל, והיה שותף גם בתכנון מבחני הקצונה בצבא.
הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
חתן פרס הנובל, יליד תל אביב, החל את דרכו האקדמית באוניברסיטה העברית, בה למד במסגרת עתודה תואר ראשון בפסיכולוגיה ובמתמטיקה. עם גיוסו לצבא שירת כפסיכולוג ביחידה לפסיכולוגיה. עם סיום שירותו, החל לעבוד על הדוקטורט שלו באוניברסיטת ברקלי, ולאחר קבלתו הצטרף כחבר סגל בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. בהמשך עבר ללמד ולחקור באוניברסיטאות בריטיש קולומביה בקנדה, ברקלי ופרינסטון.
כהנמן נודע במיוחד בשל מחקריו עם עמיתו פרופ' עמוס טברסקי על קבלת החלטות - עליהם הוא זכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 2002. התאוריה שפיתח עם טברסקי הופיעה גם בספריו: "רציונליות, הוגנות, אושר: מבחר מאמרים" ו"לחשוב מהר, לחשוב לאט" - בהם הציע כי קבלת ההחלטות מתבססת על שתי מערכות - "מערכת 1" הלא-רציונלית ו"מערכת 2" הרציונלית. במאמריו אף חקר הטיות חשיבה ("היוריסטיקות") שמשפיעות על קבלת החלטות. הספר האחרון לו היה שותף, "רעש", יצא לאור בשנת 2022.
עם פרוץ גל המחאות בעקבות הרפורמה המשפטית לפני כשנה, כהנמן נודע כמבקר השינוי שרצתה הממשלה לבצע במערכת המשפט. בהקשר זה, אמר בריאיון לקרן נויבך בכאן רשת ב: "ישראל עוזבת את הדמוקרטיות המערביות ומצטרפת לקבוצה קטנה של מדינות המתחזות לדמוקרטיות".
בשנת 2013 קיבל את מדליית החירות הנשיאותית מנשיא ארצות הברית אז, ברק אובמה. אוניברסיטאות רבות, בהן בן גוריון והרווארד, העניקו לו דוקטורט לשם כבוד. כהנמן היה נשוי לפסיכולוגית הקוגטיניבית הידועה אן טריזמן, שהלכה לעולמה בשנת 2018. הותיר אחריו שני ילדים ונכדים.
מהאוניברסיטה העברית, בה החל את דרכו המקצועית, נמסר בתגובה: "האוניברסיטה העברית מרכינה ראש על לכתו של זוכה פרס נובל, פרופ' דניאל כהנמן, בוגר האוניברסיטה העברית, מרצה לשעבר במחלקה לפסיכולוגיה, עמית במרכז לחקר הרציונליות של האוניברסיטה, ובעל דוקטורט לשם כבוד מטעמה. בשנותיו באוניברסיטה, כהנמן פיתח, באמצע שנות ה- 70 של המאה הקודמת, יחד עם פרופ' עמוס טברסקי ז"ל, את תורת הערך, תורה חלופית לתורת התועלת הנורמטיבית, המיטיבה לתאר כיצד בני האדם מקבלים החלטות בתנאי אי וודאות בפועל. כמו כן עבדו השניים על חשיבה בתנאי אי ודאות, במסגרתה גילו הטיות חשובות הגורמות לנו לסטות מתורת ההסתברות עד כדי לפעול באופן לא רציונלי. ממצאיהם ערערו מהיסוד תפיסות קודמות, חוללו מהפכה של ממש בכל הקשור לקבלת החלטות, כלכליות ואחרות, והשפיעה על מדיניות של חברות וגופים רבים בכל העולם. מחקריו פורצי הדרך ממשיכים להתפתח עד היום, ומהווים בסיס לקביעת מדיניות להתנהגויות במצבים של חוסר וודאות. ענק בדורו. יהי זכרו ברוך!".