האם שגופתה נחטפה, האב שלא נכנס לממ"ד, והאחות שנשארה בבית שנשרף - הסיפור של אלעד קידר מ-7 באוקטובר

הסיפור המטלטל של אלעד קידר שהוריו נרצחו ב-7 באוקטובר
אלעד קידר ניסה לדאוג לאמו שיצאה להליכה, אביו החולה שסירב להיכנס לממ"ד ואחותו בעלת הצרכים המיוחדים שהייתה בבית שעלה באש. כל זאת כשהוא בממ"ד בבארי עם שני ילדיו הקטנים בזמן שמחבלים מסתובבים בקיבוץ
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
קיבוץ בארי אחרי 7 באוקטובר
צילום: אריק מרמור, פלאש 90

אלעד קידר איבד את הוריו ב-7 באוקטובר, וגופת אימו מוחזקת עדיין אצל חמאס. הבוקר (ראשון) הוא סיפר בתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב את הסיפור המטלטל שלו מאותה שבת, מהדאגה לאמו נמצאת בחוץ בזמן חדירת המחבלים, דרך אביו החולה שלא הסכים להיכנס לממ"ד ואחותו בעלת הצרכים המיוחדים, ועד להתמודדות שלו עם ילדיו הקטנים בממ"ד.

> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי

> רשימת שמות החטופים בעזה - והמשוחררים

האזינו לריאיון המלא עם אלעד קידר

"אמא סיפרה שהיא נמצאת שני קילומטרים מהרצועה, והיא נורתה ונפצעה"

קידר סיפר שהוריו גרו בנפרד ושאמו יצאה, כמדי בוקר, להליכה ב-5:20 בבוקר. לאחר האזעקות הוא שוחח עמה, והיא סיפרה שהיא נמצאת במרחק שני קילומטרים מרצועת עזה, והיא נורתה ונפצעה. הוא אמר לה שתסתתר אך היא לא הספיקה, נורתה שוב, ומאז נותק איתה הקשר. הוא אמר שרצה לצאת להביא אותה אך אשתו לא איפשרה לו. הוא הוסיף שבהתחלה היא הוגדרה כנעדרת, ואז חטופה, אך הם היו סקפטים, ולאחר חודשיים הודיעו להם שהיא נרצחה באותה שבת וגופתה בעזה.

עפרה קידר, אמו של אלעד, שגופתה מוחזקת אצל חמאס

"אבא לא רצה להיכנס לממ"ד"

במקביל, היה צריך קידר לדאוג גם לאביו, שהיה חולה פרקינסון ודמנציה שגר עם מטפל סיעודי: "באותו בוקר אני בקשר עם המטפל, אומר לו שינעלו את הבית ושיכנסו לממ"ד אבל אבא שלי לא רוצה להיכנס". המטפל סיפר לו לאחר מכן שאביו היה במטבח יחד עם המחבלים. רק בראשון התקשרו אליו מהקיבוץ ואמרו שרצחו אותו.

"היא לא ידעה כמה הבית עלה באש"

בזמן שקידר מנסה להציל את הוריו, הוא נאלץ להתמודד גם עם אחותו, בעלת צרכים מיוחדים, שהעבירה את אותה שבת בבית עם אמו: "אני מתקשר אליה בשעות הבוקר והיא אומרת ששורפות לה העיניים ויש הרבה עשן. בדיעבד הסתבר לי שהיא לא הספיקה לשים את המגבת מתחת לממ''ד, היא לא ידעה כמה הבית עלה באש". הוא סיפר כי בראשון בבוקר הודיעו לו שהיא בטיפול נמרץ, ולמרבה המזל היא שרדה והשתחררה מספר ימים לאחר מכן.

ההתמודדות בממ"ד עם הילדים הקטנים

את כל הדברים הללו עשה אלעד מביתו שבבארי, עם שני ילדיו הקטנים, בני חמש ושמונה, כששני ילדיו הגדולים נמצאים בנתיב העשרה עם משפחתה של אשתו: "סגרנו את חלונות הברזל ואת דלת הממ"ד, שלא ניתן היה לנעול, אז חסמתי אותה עם ארון, ושמתי ספרים על החלון. כל היום שמענו מחבלים וירו לנו על הממ"ד".

הוא סיפר לילדיו שהמחבלים בקיבוץ והם שמרו על שקט כל היום. כשהרגיש ששקט הוא יצא להביא שקית לצרכים, נייר טואלט, לחם ומים, ואמר שרוב הזמן הילדים הסתתרו מתחת למיטה. הוא אמר שהצבא הגיע ב-19:00, בהתחלה הוא לא היה בטוח שאלו אכן כוחות צה"ל אך לבסוף השתכנע.

החילוץ מהקיבוץ - והזעם על הצבא

קידר סיפר על החילוץ המאוחר מהקיבוץ: "חילצו אותנו ב-00:30, יצאנו החוצה בזמן שהחיילים עוד מנהלים קרב עם מחבלים בקיבוץ. בדרך עברנו על פני בתים שרופים ומדרכות מלאות דם, הכול הרס - כמו אפוקליפסה. נכנסנו לרכב הצבאי ונסענו דרך גופות על הכביש וכלי רכב שרופים".

הריסות בארי ממבט על. צילום: אריק מרמור, פלאש 90

הוא סיפר שבכניסה לקיבוץ ראה מאות חיילים, וביקש מהם שייכנסו, בגלל שמחבלים עוד רוצחים אנשים בקיבוץ: "צעקתי על קצינים שייכנסו אבל הם אמרו שאין אישור, שיש מטענים, יכול להיות ירי דו-צדדי, והם הסתכלו עליי כאילו איזו מן בקשה זאת? אנחנו אומרים לילדים ולעצמנו שהצבא שומר עלינו. לפני האירוע האמון בצבא היה מאוד גבוה, ידענו שאנחנו מוגנים".

הפופולריים