"נהרגה כהרוגת מלכות": עמית ושני מובאות לקבר ישראל

"נהרגה כהרוגת מלכות": עמית ושני מובאות לקבר ישראל
אבא של שני לוק בהלוויתה: "עת החתירה לשלום חלפה, תקומה תהיה הנחמה היחידה"
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
הלוויה שני לוק
צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

המונים מלווים היום (ראשון) בדרכן האחרונה את עמית בוסקילה ושני לוק, שגופותיהן חולצו מרצועת עזה ביום שישי האחרון. "אני בוחר להתחיל בהודיה לה", פתח סיאל, אח של עמית בוסקילה, את הספדו בבית העלמין בקריית גת. "תודה על 28 שנים שזכיתי להיות אח גדול של עמית. היא הייתה השמש, האור, ציפור חופשיה ללא גבולות. לכל מקום שחפצה ללכת - הגיעה. היינו המומים פעם אחר פעם. מי ימלא את בבית באוכל ושמחה? עמית נקלחה מאיתנו ונהרגה כהרוגת מלכות, הגופה שלה הייתה מוחזקת בידי בני עוולה והוחזרה לקבורת ישראל על ידי החיילים בקדושים שלנו. תמיד ידעה להודות לבורא עולם על הרע".

"אחותי הקטנה והאהובה שלי, את חזקה כמו סלע איתנה ועקשנית", המשיך האח במילות פרידה. "כל חייך איכזבו אותך הסובבים, חלמת להצליח בגדול לכבוש את העולם. המיטה שלך בבית מוצעת וריקה. המראה לא שיקפה את פנייך, ועכשיו חזרת. מילותייך האחרונות היו 'שמע ישראל'. אנחנו נמשיך את הדרך שלך. האמונה בבורא עולם תנהיג אותנו. אמא, שמעון אבא ואני, כל המשפחה תזכור אותך כמו שאת. היופי, השמחה, האהבה. היית קורנת. בלב מפורק אומר לך - אחותי, את לי אור, את לי שמחה, את לי הכול".

האם, יפה, המשיכה וספדה לבתה: "התפללתי בתחנונים שהסוף יהיה אחרת. אני אמא אילנה זכיתי בך, בילדה שלי, בבת צדיקה. 28 שנים זכיתי להיות לצדך הפרח המפואר שלי. את ילדה של פעם בחיים, זן נדיר, עם שמחת חיים ויופי ששופע ממך. כל אחת בגילך הייתה חולמת להיות כמוך. את ההשראה שלי. את ראויה. את הנשמה והדמות שנכנסה לכל עם ישראל ומעבר לים. את קדושה וצדקת, דוגמה לנצח נצחים. השם לקח אותך בטרם עת והשם יקום דמך. לא נוותר לבני עוולה שלקחו אותך ממני. מבטיחה שאני אדאג לשטח את כל עזה, שלא יישאר זכר".

לדברי שמעון, דודה של עמית, "נתת לי את הזכות להיות האחרון שאיתו את תדברי. ברגעים האחרונים היה חשוב לך להודות לקב"ה. כמה נלחמתי. הפכתי עולמות, שיעורי תורה, הפרשות חלה - מדינה שלמה לקחה קבלה למען חזרתך. מצטער שלא הצלחתי להחזיר אותך בריאה ושלמה. תשמרי ותגני עלינו מלמעלה".

"עת החתירה לשלום חלפה, תקומה תהיה הנחמה היחידה"

אביה של שני לוק, ניסים, אמר בבית העלמין בשריגים: "עשינו במשך שנים הכול כדי להימנע ממלחמה ולחתור לשלום. העת הזו חלפה. תקומה זה יהיה הדבר היחיד שיהווה נחמה עבורנו אחרי האבידה הקשה הזו. מ-7 באוקטובר נטבחו עשרות הרוגי מלכות חדשים שנהרגו בגלל יהדותם. בתי האהובה מונחת כאן לפניי. באותה שבת השחורה לא הגיע מלאך לעצור את הטבח. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצים לעשות וכמה אנחנו מוכנים להקריב עבור שהייתנו בארץ. המנהיגים שלנו חוזרים על טעויות העבר. אינשטיין אמר פעם שרק טיפש עושה את אותה הטעות ומצפה לתוצאות שונות".

בפניה לבתו המשיך האב: "שני, נולדת לפני 23 שנה כאן, ביער המקסים הזה שלפנינו. כילדה נהגת לקטוף פרחים ולחלק לכל הסובבים אותך. היופי החיצוני שלך והאור הפנימי השפיעו על כל מי שסבב אותך, כמו שחברותייך סיפרו. באותה שבת הארורה עוד הספקת להתקשר למד"א להזמין פינוי לתאונת דרכים שחשבת שקיימת בעיקול מפלסים. לא חשבת שמדובר במחבלים שלאחר מכן רצחו אותך באכזריות.

"במוצב הפכת לסמל. הופעת בכל עיתוני העולם ורשתות הטלוויזיה בתקשורת וברשתות החברתיות, כמו מלאך טהור מול רוע צרוף. בשבוע שעבר חייל ישראלי פגש אותי, חיבק וסיפר לי שכשהם נלחמים בעזה התמונה שלך ניצבת מולם. זה ריגש אותי. הוא אמר שלא רק שת ניצבת מולם, אלא שזו התזכורת שדבר כזה לא יקרה עוד לעולם".

האם ריקי לוק, ספדה לבתה: "לפני יותר מ-6 חודשים נפרדנו מהנשמה שלה וישבנו שבעה. עכשיו באנו לסגור מעגל ולהיפרד מהגוף. שני רק חזרה מפסטיבל ביוון וחגגה איתנו חג עם החבר מיוון והזמנו אותם לחג נוסף והם אמרו לנו שיבואו. מאז החיים שלנו השתנו מקצה לקצה".

האם תיארה את רגעיה האחרונים של שני: "כשהתחילו הטילים בבוקר של פסטיבל הנובה, שני, יחד עם שתי חברותיה, ברחו לכיוון מפלסים עם הרכב. הן היו בטוחות שמדובר בתאונה ולא חשבו שמדובר במחבלים. המחבלים רצחו אותה באכזריות וחטפו את גופתה לעזה. במשך תקופה היינו כמו בני משפחות החטופים - ללא יום ולילה - עד שבאו ואמרו לנו שהיא לא בין החיים. היה קשה לי להאמין שהגופה תחזור אי פעם, עד שבאו בסוף השבוע והודיעו לנו את הבשורה, שנותנת הקלה קטנה. הצליחו לחלץ את הגופה של שני כשהיא שלמה, מתנה קטנה. אני מודה לכוחות צה"ל על המאמצים הרבים".

חבריה של שני ניגנו בהלוויה שהיא כתבה וחברתה הלחינה, שנקרא "בית".

הפופולריים