ב-7 באוקטובר, באישון לילה, ירד סמל לוקאס סיוקן בן ה-21 יחד עם פלוגתו לתגבר את צה"ל בקרבות הקשים בעוטף עזה. במהלך הקרבות הוא נפצע בגבו בהיתקלות עם מחבלים, אך תחת אש המשיך לטפל באנשים בעודו פצוע. בריאיון היום (שלישי) לאסתי פרז בן עמי בכאן רשת ב סיפר על הלילה הקשה והאובדן של החבר הקרוב לגדוד.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
> רשימת הנופלים והנופלות מתחילת המלחמה
"הייתי בבארי בלילה, בחושך. הביאו אותנו למשימה להציל את האזרחים שעדיין היו בתוך הקיבוץ. כשהיינו שם פתחו עלינו באש, השבנו ירי, וקיבלתי כדור בגב. רצתי תחת האש והתחלתי לפנות פצועים", סיפר. "הצלנו בבארי ובנתיב העשרה בין 25 ל-30 צעירים".
באחת ההיתקלויות נפצע לוקאס בגבו מירי ומרסיסי רימון. "יש לי עדיין רסיס בגב. הוא מפריע לי, אבל אין באמת מה לעשות. הייתי בבית החולים יום אחד רק, אבל חודשיים בשיקום. קיצרתי את השיקום, רציתי לחזור ליחידה, ואז כשהבראתי - חזרתי לעזה שוב".
לוקאס הוא לוחם בגדוד 603, שחווה אובדן של כמה מחייליו, אחד מהם היה קרוב לליבו במיוחד. "הגדוד שלנו עובד מאוד חזק. איבדנו חברים. איבדתי חבר טוב שלי, יונתן חיים. הוא גם היה עולה חדש, הוא התגייר ולמד פה באוניברסיטה והתגייס למלחמה".
"ההורים רוצים שאחזור לארגנטינה, הם מתגעגעים ודואגים מאוד בגלל שהם רחוקים. הם רוצים שאהיה בבית ושלא אכנס יותר לעזה. אבל אני מתכוון לחזור שוב לעזה", סיפר. "שואלים אותי הרבה למה באתי לישראל, ולמרות שלא נולדתי פה - זה הבית והמקום שלי. חשוב להזכיר את זה שישראל יש רק אחת וביחד ננצח. אין לנו ארץ אחרת".
