מבקר המדינה בדק בשנה החולפת את הפעלת מצלמות המעקב במרחב הציבורי על ידי הרשויות מקומיות, שהצילומים הנקלטים בהן נאגרו במאגרי מידע מינואר 2020 ועד סוף יוני 2023. מהדוח שפורסם היום (שלישי) עלה כי "לא קיים מידע על מספר מצלמות המעקב שהרשויות המקומיות הציבו בישראל, על סוגן ועל מאפייניהן הטכנולוגיים", זאת משם ש"לא קיים גורם ציבורי שיש ברשותו את המידע האמור".
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
הבדיקה נעשתה בעיריות בני ברק, חיפה, נשר וראשון לציון ובמועצה המקומית דאליית אל-כרמל. 40 רשויות מקומיות מעבירות בחיבור קבע למשטרה את מערך המצלמות שלהן, "מבלי שגובשו התנאים לשימוש של המשטרה במערכות השליטה במצלמות הרשויות המקומיות", נכתב בדוח.
לפי הנתונים, בין רבע לכמעט חצי (25%-45%) ממצלמות המעקב שנבדקו נמצאו ככאלה שיכולות לבצע קלוז-אפים למרחבים פרטיים של אנשים – בניגוד לחוק (שהן 11 מהמצלמות שנבדקו בני ברק, 16 מאלה שנבדקו בראשון לציון, 15 ממצלמות עיריית חיפה, 17בנשר, ושש במועצה המקומית דאליית אל-כרמל).
עוד נמצא כי בניגוד להנחיית הרשות להגנת הפרטיות, הרשויות שנבדקו לא בחנו בכל פעם שהתכוונו להציב מצלמות את מידת הפגיעה בפרטיות וחשבו על דרכים להקטין אותה.
בראשון לציון מצלמים לכם את לוחית הרישוי – בניגוד לחוק
על אף ששימוש בטכנולוגיית זיהוי לוחיות רישוי (LPR) במרחב הציבורי מחייב הסמכה מפורשת בדין, "נוכח היקף הפגיעה בפרטיות האזרחים", כל הרשויות המקומיות שנבדקו התקינו מצלמות כאלה במרחב הציבורי שבתחומן, ללא הסמכה מפורשת בחוק. עיריית ראשון לציון התקינה 76 מצלמות כאלה, עיריית בני ברק התקינה שלוש, עיריית חיפה - שתיים, עיריית נשר - 16 והמועצה המקומית דאליית אל-כרמל - שמונה מצלמות.
