מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי המחסור ברופאות ורופאים ילך ויגדל בשנים הבאות ויפגע בעיקר בפריפריה. עוד נקבע בדוח שפורסם היום (שלישי) כי קיים מחסור במאות רופאים מומחים.
מאז דוח הביקורת הקודם של מבקר המדינה, משנת 2018, משרד הבריאות העלה על סדר יומו את הגדלת מספר הרופאות והרופאים בישראל, ואף פעל לתיקון חלק מהליקויים שעלו. עם זאת, בביקורת המעקב עלו ליקויים מהותיים בהסדרת ההכשרה הקלינית של הרופאים. זאת, בדגש על גיבוש מנגנון לתכנון אסטרטגי של כוח האדם הרפואי ובגיבוש תוכנית ארוכת טווח להגדלת מספר הרופאים בישראל, מספר המומחיות והמומחים הנדרש בכל תחום מומחיות רפואי ובהערכת המחסור הצפוי בכל תחום בשנים הבאות.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
הדוח קבע שלא כמו מדינות מתקדמות בעולם, אין למשרד הבריאות מנגנון מקצועי לתכנון אסטרטגי של כוח אדם רפואי שיאפשר לו לגבש תוכנית רב-שנתית מתאימה לצורכי האוכלוסייה.
המשרד אף לא ביצע הערכת מצב מדויקת ובפרט לא מיפה את הנתונים לגבי הרופאות והרופאים המומחים בכל תחום והמחסור בהם ולא העריך את הצורך העתידי ברופאים על פי תחומי התמחות ופיזור גיאוגרפי. עוד עלה שלמשרד הבריאות אין נתונים מלאים על אלפי רופאות ורופאים השוהים בחו"ל ואין למשרד מערך או תוכנית סדורה להשבתם.
לפי נתונים של נציבות שירות המדינה ומשרד הבריאות קיים מחסור ברופאים במקצועות הגריאטריה, נוירולוגיית ילדים, הרדמה, כירורגיה כללית, כירורגיית ילדים, רפואה פנימית, אונקולוגיה, רפואה דחופה (טיפול נמרץ), פתולוגיה, רדיולוגיה, שיקום, נוירולוגיה, רפואה משפטית ופסיכיאטריה.
המחסור ברופאות ורופאים פסיכאטרים בולט במיוחד נוכח המלחמה
כך למשל, בשנת 2022 המליצה הוועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה להגדיל את מספר הנוירולוגים בכ-300 רופאות ורופאים מומחים כדי למלא את צורכי האוכלוסייה באותה העת. בתחום הפסיכיאטריה נאמד המחסור בשנת 2019 בכ-280 רופאים. הצורך ברופאים פסיכיאטריים והמחסור בהם בשירות הציבורי בולט במיוחד נוכח המלחמה, אשר לה השלכות על הבריאות הנפשית והחוסן הנפשי של כלל הציבור בישראל.
לפי חישוב של משרד הבריאות לחיזוי שיעור הרופאים בשנים הבאות - בשנת 2035 המחסור ברופאים יגדל כך ששיעור הרופאים יהיה 3.02 רופאים ל-1,000 נפש, קטן משיעורם בשנת 2020 - 3.3 רופאים ל-1,000 נפש.
הרפורמה שתפגע בעיקר בפריפריה - והנתון שבו ישראל מתחת לממוצע של ה-OECD
כ-62% מרישיונות הרפואה שניתנו לבוגרי אוניברסיטאות בחו"ל בשנת 2022 - ניתנו לישראלים שלמדו רפואה באוניברסיטאות שלגביהן הוחלט (במסגרת רפורמת יציב) שסטודנטיות וסטודנטים שהתחילו את לימודי הרפואה בהן החל בשנת 2019 לא יוכלו לגשת למבחן רישוי ברפואה בישראל וממילא לא יוכלו לעסוק ברפואה בישראל.
בוגרי אוניברסיטאות שנפסלו ברפורמת יציב מהווים 34% מכלל הרופאים שקיבלו רישיון בשנת 2022 בישראל. רפורמת יציב אמורה להבטיח שרק בוגרי אוניברסיטאות בחו"ל, שהאגף לרישוי מקצועות רפואיים הכיר בהן כעומדות בסטנדרטים מקצועיים שקבעו מומחים בארץ, יוכלו לגשת לבחינת הרישוי בישראל. כמו כן, רופאות ורופאים שלמדו בחו"ל באוניברסיטאות שנפסלו - השתלבו בעיקר בפריפריה. מכאן שרפורמת יציב תפגע בעיקר באזורי הפריפריה בצפון ובדרום.
עוד עלה בביקורת, כי על פי נתוני ה-OECD, בשנת 2020 הכשירה מדינת ישראל רק 24 סטודנטיות וסטודנטים לכל 1,000 מיטות אשפוז - פחות מממוצע ה-OECD, שעמד על 38 סטודנטיות וסטודנטים לכל 1,000 מיטות אשפוז. עוד עלה כי אף שמשרד הבריאות והמל"ג אחראים לתוכנית לימודי הרפואה, הם לא קבעו את תחומי האחריות של כל אחד מהם בנוגע לתכנון, לניהול ולהפעלה של השדות הקליניים המשולבים בתוכנית הלימודים.
המבקר המליץ למשרד הבריאות והמל"ג לגבש תכנון אסטרטגי ארוך טווח של כוח האדם הרפואי, לקבוע יעדים ברורים ולגבש תוכנית עבודה להשגתם תוך הסרת החסמים הקיימים להפעלת השדות הקליניים בקהילה ותקצובם בהתאם. מומלץ כי שר הבריאות ושר החינוך בתפקידו כיו"ר המל"ג יעקבו אחר תיקון הליקויים שעלו בדוח זה, כדי להבטיח את הגדלת מספר הרופאות והרופאים והסדרת הכשרתם.
תגובת האיגוד הישראלי לרפואה פנימית לדוח: "דחיית ההתמודדות עם משבר כוח האדם הרפואי במערכת, ובפרט עם משבר הבכירים ברפואה הפנימית - לזמן עתיד לא ידוע, היא מתכון לאסון, הן לתפקוד המחלקות הפנימיות שהן הבסיס לפעילות בתי החולים, ובהן מטופלים כשליש בקירוב מכלל המטופלים במערכת האשפוזית! והן לפגיעה קשה בהכשרת דור העתיד של רופאי ישראל, שנמצאים תמיד במחלקה הפנימית - במהלך הלימודים ובתחילת ההתמחות.
תגובת משרד הבריאות
התייחסות משרד הבריאות לדוח מבקר המדינה בנושא הסדרת ההכשרה הקלינית של רופאים בין מערכת הבריאות ובין האקדמיה - ביקורת מעקב: "לפני כשנה יזם והקים משרד הבריאות את הוועדה לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות, בראשה עומד מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב. וועדה זו כוללת מספר ועדות משנה המקיפות את תחום כוח האדם הרפואי, על מנת לתת מענה לאתגרים עתידיים הן בשגרה והן בחירום. מדובר בשינוי מהותי שמבצע המשרד בתחום הכשרת הרופאים, כאשר המשרד משקיע משאבים רבים ומייצר תכנון ארוך טווח קפדני ומקצועי, כאשר הדבר עולה גם מדוח המעקב של המבקר, לצד העובדה כי כל המלצות המבקר מ-2018 נמצאות בתהליך יישום.
"המשרד מפרסם מזה מספר שנים את תהליכי השינוי שהוא מוביל ומציב יעדים חדשים כל העת. כך למשל, בשנת 2018 מספר הסטודנטים שהתחילו לימודי רפואה עמד על 713, ואילו היום מספר הסטודנטים עומד על 1,132 סטודנטים, במטרה לעמוד ביעד שהציב המשרד של 1,200 סטודנטים לרפואה באוקטובר 2024.
"כחלק מהועדה לטיפול במצוקת כח האדם הרפואי, וועדת המשנה בראשות פרופ' גמזו, קבעה כיצד לייצר מנגנון לאומי לתכנון השדות הקליניים שיביא להגדלה מתוכננת ויציבה של מספר סטודנטיות וסטודנטים לרפואה, בהתאם ליעדי מערכת הבריאות, הנגזרים מהצורך הלאומי. בהתאם לכך גם עודכן יעד הסטודנטים לרפואה ל-1,700 סטודנטים באוקטובר 2027. יעדים אלו נמצאים כרגע בעבודה עם דיקני הרפואה והאוניברסיטאות. התהליכים הנדרשים עמוקים ומהותיים ודורשים שינויים בשטח, אלו לעיתים מתעכבים בשל הצורך בהסכמת הדרג הרפואי והאקדמיה.
"כדי להגדיל את מספר הסטודנטים המשרד ביצע צעדים מרחיקי לכת, כמו ביטול התכניות הבינלאומיות שהיו בישראל, הגדלת הכשרת השדות הקליניים בקהילה, תמרוץ בתי חולים ופקולטות להגדלת מספר הסטודנטים, הסדרת הכשרת סטודנטים מחו"ל ועוד. בנוסף, כיום מוקם הצוות הלאומי לניהול והקצאת השדות הקליניים ומוסדר תעריף התשלום. כל אלו מהווים את הקומה הבאה של הסדרת השדות הקליניים והאספקה היעילה שלהם.
"כחלק מעבודת התכנון, המשרד ביצע מהפכת הנתונים והתכנון האקטיבי, כאשר בשנים האחרונות בוצע איסוף נתונים שכלל: נתוני שדות קליניים, נתוני סטודנטים בחו"ל, נתוני מתמחים ועוד, במטרה לייצר מדידה מדויקת שתאפשר תכנון ארוך טווח שאינו מגיב למשברים אלא יודע להיערך אליהם מראש. כמו כן, המשרד נתן דעתו לא רק לכמות ההכשרה אלא גם לאיכותה, במספר תכניות של חינוך רפואי לסטודנטים שפועלות בימים אלו בשותפות עם הפקולטות לרפואה.
"לצד אלו, גם נושא עליית רופאים וצוותים רפואיים נמצא בימים אלו בתהליך משמעותי, כאשר משרד הבריאות מוביל בשיתוף משרד הקליטה וארגון "נפש בנפש" את התוכנית המשותפת שתקל על תהליך הקליטה ותאפשר לרופאים עולים להיקלט במערכת הבריאות בישראל בהליך מזורז, ובייחוד בצפון ובדרום הארץ".
במטרה לסייע לסטודנטים שלא מעוניינים או לא יכולים ללמוד רפואה בארץ, ולא יכולים לממן את הלימודים היקרים בחו"ל, בימים אלו יוצאת תכנית הלוואות רחבה (תכנית אופקים), בעזרתה יגדל היצע הרופאים, יגוון את אוכלוסיית הרופאים, וניתן יהיה לנתב את כוחות אלו למקצועות נדרשים ובתי חולים ומרפאות במחסור, כמו בפריפריה.
תגובת המועצה להשכלה גבוהה
"המועצה להשכלה גבוהה פועלת בשנים האחרונות ללא לאות להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה והתוצאות הן דרמטיות, אם בתחילת העשור האחרון היו כ-600 בוגרים ברפואה בכל שנה, בשנתיים האחרונות הוכפל מספרם לכ-1200 בוגרים בשנה".
דו"ח המבקר מתייחס לשנים קודמות, מאז תוקנו מרבית הסעיפים המופיעים בו ורלוונטיים לאקדמיה. כמו כן המועצה הובילה מספר תהליכים שאת פירותיהם ניתן לראות בשטח כבר עכשיו".
"בין הפעולות שננקטו - הגדלה דרמטית במספר הסטודנטים לרפואה בכל שנה בכל בתי הספר לרפואה; סגירת תוכניות בינלאומיות לסטודנטים זרים אשר לרוב שבים לארץ מוצאם, ובכך התפנו כ- 130 מקומות לסטודנטים ישראלים".
"נפתחו בשנים האחרונות תוכניות חדשות לרפואה: תוכנית שש שנתית באוניברסיטת בר אילן (במקביל לתוכנית ארבע שנתית שכבר פועלת), תוכנית ארבע שנתית באוניברסיטת אריאל ותוכנית ארבע שנים באוניברסיטת בן גוריון. בנוסף, נבדקות במל"ג בקשותיהן של מכללת רייכמן ומכון ויצמן לפתיחת פקולטה לרפואה. אוניברסיטת חיפה כבר קיבלה אישור להגשת תוכנית ברפואה".
"שינוי בתוכנית הלימודים בעקבות עבודת וועדות בינלאומיות וישראליות שהוקמו ע"י המל"ג בשנתיים האחרונות וכעת פועלים על יישומן. הוקמה וועדה משותפת של משרד הבריאות והמל"ג בעקבות "דו"ח גמזו", שתתפקד כגוף מרכזי לתאום ההכשרות הקליניות במדינת ישראל, ושבראשו יעמדו ראש הות"ת ומנכ"ל משרד הבריאות".
