דוח חדש של ארגון לקט ישראל, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, שהתפרסם הבוקר (חמישי) חושף פגיעה משמעותית בחקלאות הישראלית בעקבות המלחמה. על פי הדוח, כ-150 אלף טון תוצרת חקלאית הושמדה ומחירי הפירות והירקות זינקו בעשרות אחוזים.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
ההחמרה באובדן המזון נובעת כתוצאה מצמצום הגישה לשטחים חקלאיים ומחסור בידיים עובדות, שפגעו בהיצע התוצרת החקלאית וגרמו לעליית מחירי הפירות והירקות. אלו יחד פגעו ביכולת רכישה וצריכת מזון בריא ובביטחון התזונתי של האוכלוסייה בכלל ובנתמכים בפרט.
העלות הכוללת של אובדן המזון למשק הלאומי בששת החודשים הראשונים של המלחמה עומדת על כמיליארד שקלים. עלות זו כוללת אובדן מזון בשווי 670 מיליון שקלים, עלות סביבתית כתוצאה מאובדן המזון בגובה של 135 מיליון שקלים ותוספת עלות בריאותית של כ-210 מיליון שקלים כתוצאה מצריכת מזון פחות בריא - ובשל כך פגיעה בבריאות אזרחי המדינה.
אובדן שטחים וכוח אדם - ועלייה חדה במחירים
בישראל, ישנם יותר מ-2.5 מיליוני דונם של שטחים חקלאיים לגידולי ירקות, פירות וגידולי שדה. יותר מ-30% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי הקו הראשון של המלחמה. כ-22% בעוטף עזה ועוד כ-10% בגבול הצפון, מהם 7% בגליל, ו-3% בגולן.
בעקבות המלחמה חלה ירידה של כ-40% בכוח האדם, עובדים זרים ופלסטינים, בענף החקלאות. התוצאה היא גידול בהיקף אובדן המזון החקלאי ברמה של 22%, זאת לעומת 9% טרום המלחמה. כלומר, מלחמת חרבות ברזל גרמה לתוספת אובדן של 150,000 טונות תוצרת חקלאית בחצי השנה הראשונה למלחמה.
עוד לפי הדוח, השפעת המחסור בתוצרת החקלאית גרמה לעלייה של 14% במחירי הירקות ו-8% במחירי הפירות. התוצאה היא פגיעה בביטחון תזונתי עקב הירידה בצריכת מזון בריא, בייחוד בשכבות המוחלשות בהן השפעת עליית המחירים גבוהה במיוחד.
מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל", פעילותם של מאות אלפי מתנדבים סייעה להציל יותר מ-35 אלפי טונות תוצרת חקלאית בשווי של כ-160 מיליון שקל. פעילות ההצלה של המתנדבים אפשרה להפחית את אובדן המזון בתקופה זו מ-25% ל-22%. מערך המתנדבים של לקט ישראל כלל יותר מ-70 אלף מתנדבים מישראל ומהעולם, שסייעו לחקלאים.
המציאות הכלכלית - ומה ניתן לעשות?
על פי הדוח, המציאות הכלכלית לאחר 9 חודשי מלחמה, הכוללת עלייה בהיקף האוכלוסייה שנמצאת באי-ביטחון תזונתי והעמקת אי-הביטחון התזונתי בקרב אלו שסבלו ממנו עוד טרם המלחמה - מחדדת את הצורך בהצלת מזון והעברתו לצריכה על ידי אוכלוסיות מוחלשות.
מנכ"ל לקט ישראל גידי כרוך: "המלחמה גרמה לפגיעה קשה בחקלאות הישראלית והשלכותיה יורגשו עוד הרבה שנים קדימה. לצערי מדיניות הייבוא הממשלתית לא הוכיחה את עצמה ולא פתרה את בעיית עליית המחירים ואת המחסור בתוצרת כתוצאה מהמשבר. חיזוק החקלאות המקומית אינו רק צורך כלכלי חיוני, אלא גם תנאי הכרחי להבטחת ביטחון תזונתי בר קיימא וחוסן לאומי איתן עבור אזרחי ישראל".
הכלכלן ועורך הדוח חן הרצוג: "הדבר מצביע על הכשלון של ישראל להתמודד בחזית הביטחון התזונתי. המדינה לא נערכה כראוי על מנת להבטיח את הביטחון התזונתי לתושביה בשעת חירום זו. לא די להחזיר את המצב לקדמותו, אלא יש לייצר מציאות כלכלית חדשה".