שרי הממשלה יצביעו היום (ראשון) על הכפלת כמות הנפט הנכנסת לאילת ואשקלון פי 10, מה שיהווה סכנת ענק לערים המטווחות בישראל, בלי לדון על תרחיש של פגיעת טילים או כטב"מים במיכליות ומאגרי דלק כפי שכבר קרה בעבר.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
בנוסף, לקראת הדיון היום בממשלה על הגדלת כמויות הנפט שתשנע חברת קצא"א למפרץ אילת - 5 ארגוני סביבה שלחו מכתב בהול לראש הממשלה ומזכיר הממשלה, לאחר שגילו כי חברת קצא"א הוזמנה לישיבת הממשלה למרות שמדובר בישיבות שסגורות לרוב למשתתפים חיצוניים. מנגד, לא הוזמנו נציגים של מטה המאבק כנגד הרחבת השינוע. לכן, הם דורשים את הורדת הנושא מסדר היום או לחילופין ביטול זימונה של קצא"א.
מי שמקדם את האישור הם השר דודי אמסלם ומנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי. על אף שקצא"א תחת אחריות שר האוצר. הסיבה שבגללה קצא"א והם מקדמים את הגדלת כמות הנפט היא דאגה לביטחון האנרגטי של ישראל, בעיקר בזמן מלחמה. אולם אין שום הגבלה להכנסת כמות נפט בזמן מלחמה בכל מקרה וכבר 10 חודשים לא נפרקו אוניות באילת בגלל המלחמה. הנפט לא אמור להגיע לישראל, אלא המדינה מהווה צינור מעבר לנפט למדינות אחרות. בנוסף, קצא"א לא אמורה לדאוג לביטחון האנרגטי, זה תפקיד של חברה ממשלתית אחרת.
בחוברת תרחישי הסיכון שהוצגו לשרים, כלל לא מוזכר התרחיש הרלוונטי והמסוכן ביותר - פיצוץ באוניה במפרץ הקטן, במאגר הצמוד לשכונת שחמון או באשקלון. זאת על אף שמדובר בתרחישים מציאותיים. לפני כמה חודשים כאשר פגע כטב"ם בבית ספר באילת, הייתה מיכלית שבאותו זמן פרקה נפט במסוף קצא"א באילת. היא קיבלה הוראה להתנתק במידיות מהמסוף ולעזוב את הנמל, ומאז לא נפרקו מיכליות נפט במפרץ אילת.
בנוסף, יש סיכונים קשים נוספים כמו פגיעה בבריאות עקב דליפות וזיהומי נפט כפי שקרה בתקופה האחרונה לא מעט פעמים. בין היתר תושבי אשקלון סבלו פעמים רבות מבחילות, הקאות וכאבי ראש. הצינור, מכיל 28,000 פגיעות חלודה של בין 10% ל-70% ועובר בשמורות הטבע הרגישות בישראל: מכתש רמון, בקעת צין, עין עברונה, שלוש שכונות ענק בבאר שבע ומקומות נוספים.
מקצא"א נמסר: "קידום החלטת הממשלה לבטל את מדיניות 'אפס תוספת סיכון', שהוטלה על החברה משיקולים צרים ופופוליסטיים, ללא כל בחינה מקצועית, היא מחויבת המציאות ואתגרי וצרכי הביטחון של ישראל הוכיחו זאת ביתר שאת. החלטת הממשלה מגיעה לאחר בחינה מעמיקה של ועדה מקצועית ששמעה את כל הגורמים ובהם הארגונים הירוקים וכן את גורמי המקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים, בהם משרד הביטחון, האוצר, האנרגיה, המל״ל, החוץ, רשות החברות ועוד שתמכו בעמדת החברה. מלחמת 'חרבות ברזל' חידדה את העובדה שאין תחליף לפעילות קצא"א בשגרה ובחירום, ובכלל זה את חשיבותו האסטרטגית-ביטחונית-אנרגטית של מתקן קצא"א באילת. הדבר מקבל משנה תוקף לאור האיומים על פתיחתה של חזית צפונית על מדינת ישראל".
