חלל צה"ל סמל אורי אשכנזי נחמיה, בן 19 מאשקלון, שנפל אתמול ברפיח, הובא הבוקר (שישי) למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בעירו. סמל אשכנזי נחמיה היה לוחם שריון בעוצבת עקבות הברזל. הוא נפגע מטיל נ"ט שמחבלים ירו אל הכוח שלו.
"עשיתי את מה שעשיתי מתוך אהבה גדולה למדינה המוזרה שלנו, הצלחתי ונכשלתי במשימתי בו זמנית"
לפני כניסתו הראשונה לרפיח, אורי סיפר לאחיו, שלו, כי כתב למשפחתו מכתב למקרה שיפול במלחמה. וכך כתב: "משפחה יקרה, אם אתם קוראים את זה, סביר להניח שהדברים לא קרו כפי שתוכנן ונכשלתי. אני לא יודע איך לכתוב את המכתב הזה ולמה אני עושה את זה, אבל למקרה ו… רציתי שיהיה משהו שתוכלו למצוא ושאשאיר בשבילכם. חייתי חיים נפלאים, ללא חרטות. עם המשפחה ובת הזוג הכי מדהימים שיש. אני אוהב אתכם המון ומצטער אם גרמתי לכם לכאב. עשיתי את מה שעשיתי ואת השירות הזה מתוך אהבה גדולה למדינה המוזרה שלנו, ואם הצלחתי וקידשתי חיי אדם בלכתי - אני לא מצטער על כלום, הצלחתי ונכשלתי במשימתי בו זמנית".
האח, שלו, מקריא את המכתב שהשאיר אורי
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
> רשימת הנופלים והנופלות מתחילת המלחמה
אורי המשיך וכתב: "אמא ואבא, אני מודה לכם על כל מה שעשיתם בשבילי ולמעני לאורך כל חיי. הערכתי את זה תמיד, גם אם לא הראיתי זאת. אני רוצה לראות אתכם שמחים ומאושרים ושיהיה לכם סיפוק נצחי. שלו וטוהר, תמשיכו ותצליחו בחיים שלכם אתם כל כך מיוחדים וחכמים, אין לי שמץ של ספק שתגיעו רחוק. אל תשכחו שאני מסתכל עליכם מלמעלה.
"המשפחה המורחבת, תודה לכם על השבתות והזיכרונות שלא אשכח, על צחוק וחיוך שלא יורד מהפנים. תודה מיוחדת לסבא וסבתא שגידלו אותי ועשו מעל ומעבר בשבילי.
"שיר דובי שלי, הדבר הראשון שאני רוצה לומר לך הוא תודה רבה שלימדת אותי מה זה אהבה ראשונה ועל תקופה שאנצור לעד. על הרבה רגעים וזיכרונות מיוחדים. אוהב אותך לנצח.
"עכשיו, כשסיימנו עם החלק הקיטשי והגענו ללוויה, אמא אני מבקש בלי נאומים סוחטי דמעות ומרגשים - בלי להביך. אין לי הרבה בקשות, מלבד זה שתשאירו את החדר שלי כמו שהוא כדי שלא יהפוך לחדר מוזיקה. אוהב אתכם לנצח ואשמור עליכם לנצח, אורי. והחלק הכי חשוב שכמעט שכחתי - אשמח שתמשיכו אותי הלאה".
בדרך לבית העלמין תושבים עמדו עם דגלי ישראל לאות תמיכה וכבוד אחרון.
"מי יבוא בשבת וימלא באור ושמחה את הבית?"
דודו, דודי נחמיה, סיפר בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב כי אחיינו היה לו כמו בן. "אורי שלי, אהוב לבי, חיים שלי", הוא ספד לו. "ילדי הבכור, לפני 19 שנה נולדת והארת את העולם - ממש כמו שמך. אני עמדתי מנגד וקיבלתי את הזכות להיות הסנדק שלך. מהיום שבאת לעולם נתת לי הרגשה כאילו יש לי עוד בן בבית".
לדברי הדוד, "כשקיבלתי את הבשורה, הייתה לי הרגשה כאילו מישהו עוקר לי את הלב מהמקום. גאווה שלי, הלב נשרף ומסרב להאמין שאתה לא איתנו. מי יבוא בשבת לסבא וסבתא, יצחיק את כולם וימלא באור ושמחה את הבית? יקבלו אותך בשערי גן עדן. חייל כזה אף אחד לא זכה לראות, אפילו לא שם. תשמור עלינו מלמעלה".
האזינו לריאיון עם דודו של סמל אורי אשכנזי נחמיה אצל רן בנימיני
