דפנה אברהם-מירון, אחותו של בני אברהם שנרצח ונחטף בידי חיזבאללה בשנת 2000, שיתפה היום (שבת) את תחושותיה לאחר חיסולו של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה. "הוא מאוד אהב להתעלל בנו, ודרכנו בעם ישראל. שלוש שנים וחצי הוא חייך חיוך זחוח בכל פעם ששאלו אותו אם החטופים שבידיו מתים או חיים. גם אחרי שצה"ל הכריז על מותם באופן רשמי, הוא המשיך להונות אותנו בהנאה כשדאג להבהיר ש"לא כולם מתים", אמרה.
דפנה סיפרה כי בשנת 2003, בטקס קבלת גופת אחיה, חיבקו אותה אהוד ברק ושאול מופז והיא לחשה להם "עכשיו נשאר רק לחסל אותו". "אחרי קצת יותר מ-20 שנה, צה"ל סוף סוף עשה זאת, איחלנו לו קצת יותר ייסורים במותו. אבל גם 80 טון פצצות זה אחלה", הוסיפה.
עוד אמרה: "איך זה מרגיש? כמו כל עם ישראל כשסוף סוף מפרקים את לפיתת החנק האיראנית. אבל בכל ענני השמחה, אסור לשכוח את המטרה החשובה ביותר: עכשיו נשאר להחזיר את החטופים. הפרחים לצה"ל".
הוריו של בני מספרים שהיה תינוק חייכן, שקט ורגוע וקשור מאוד לאחיותיו אפרת ודפנה. שלישייה מגובשת של אחים שגדלו בחדר אחד, שיחקו והתבגרו יחדיו. בלילה לפני השינה אהבו לשמוע סיפורים על "אי המטמון" ו"רובינזון קרוזו" וסיפורים שאבא המציא, כגון "עלילות יופ-יופ בכוכב הגלידה". בילדותו אהב בני לשחק בלגו והפגין את חוש האדריכלות והתכנון הטכני שניחן בו. יותר מכל אהב לשחק במטוסי צעצוע שאבא קנה לו ולצייר ולבנות מטוסים מנייר.
בצהרי שבת, 7 באוקטובר בשנת 2000 יצא בני אברהם לסיור מבצעי שיגרתי בפיקודו של בני עם הנהג הגשש עומר סואעד ומפעיל המאג עדי אביטן, לסיור בציר לאורך הר דב, בפאתי כפר שבעא. בהגיעם לנקודת דיווח ק.ד. 590, המתין להם שם מארב של מחבלים של חיזבאללה, מחופשים לחיילי או"ם, במדי האו"ם, שנסעו בכלי רכב נושאי סמל UN. המחבלים הצליחו להפעיל מטען כלימגור על רכב הסופ"שית שבו נסעו בני, עומר ועדי. חיילי הסיור נפצעו קשה ונחטפו על-ידי אנשי החיזבאללה לתוך לבנון. לימים נקבע מותם ביום החטיפה.
