"רצינו לשים את הצבא מאחורינו, עברנו זוגיות מטלטלת מאוד. רצינו להיקשר ולהתאהב בתוך כל המציאות הזאת". נועה ואיתי חלמו להשתחרר מהצבא בשנה הבאה, ולהתחיל לחיות את החיים שלהם. אבל ב-2 באוקטובר החלום הזה נגדע בצורה הכי טראגית שיש.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
> רשימת הנופלים והנופלות מתחילת המלחמה
סרן איתי אריאל גיאת, בן 23 משוהם, היה לוחם בהנדסה קרבית. הוא נפל בקרב בדרום לבנון, ימים ספורים לפני ראש השנה. זוגתו, סגן נועה גולדברג, סיפרה היום (ראשון) בריאיון לאסתי פרז בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב על ההתמודדות הבלתי אפשרית עם הבשורה המרה. "הוא חסין מבחינתי, לא האמנו שזה יקרה לו. גם כשהוא נפצע בעזה מרסיס וחשבנו שהעולם נפל, הוא חזר עם החיוך הקבוע והאור שלו, כאילו כלום לא קרה".
האזינו לריאיון המלא עם נועה גולדברג בכאן רשת ב
"בשנה האחרונה איתי היה לא מעט פעמים במבצעים מורכבים ומסובכים. הפעם הוא נכנס ללבנון. בערב החג הבאתי להורים שלו חלה לכבוד החג כדי לאחל להם חג שמח", שיתפה. "היו 20 דקות של נחת, כי אנחנו יודעים שאיתי הכי חזק וגיבור ושומר על עצמו. הוא הכי יודע מה הוא עושה".
"הם היו בלבנון בשעות הבוקר המוקדמות. היה חשד לתקיפה וחטיפה, איתי ידע שהחיילים שלו בפנים", סיפרה נועה. "הוא היה עם יחידת אגוז וידע שמשהו שם בפנים קורה, ובלי היסוס הוא קפץ ראשון, כי כזה הוא היה - הראשון לעשות, הראשון שיודע, הראשון שמוצא פתרונות. הוא רצה להציל את מי שבפנים. הוא קפץ ראשון ונהרג במקום. לפחות הוא לא סבל".
נועה משרתת כקצינת נפגעים. "הם דפקו בדלת, הייתי פה עם ההורים שלו, ועמית אחותו הקטנה הייתה אצל חבר. רצתי לפתוח את הדלת כי רציתי לראות שזו עמית, ולאחל לה חג שמח. אבל משהו בי הרגיש את זה, הם נכנסו וישר ידעתי. אני יודעת שאם הוא היה נפצע הם היו מתקשרים קודם. הם נכנסו עם המדים והשרוך, ועם התג שאני מכירה טוב מדי בשלוש השנים וחצי האחרונות".
"העולם חרב עלינו. איתי שלנו, שכל כך אהבנו והערצנו, שכל כך קינאנו בחכמת החיים שלו. הוא היה כל כך מיוחד, טוב ומוקף בחברים, ברמה שאני קינאתי לו. רציתי אותו לעצמי כל הזמן, אבל לא היה רגע דל. איתי הוא של כולם, כולם שמעו עליו ממני".
השיחה האחרונה של נועה ואיתי הייתה לפני שבועיים ויום בדיוק. "זה היה יום לפני שהוא התנתק. הוא שלח לי, לחברים ולהורים את אותה הודעה - 'התנתקתי 😘'. זה קרה ארבעה או חמישה ימים לפני שנפל. הוא תמיד היה הכי אופטימי, העוגן שלנו".
"אם הייתי יכולה, הייתי חוזרת לרגע שלנו לפני חודש, כשישבנו לבד ליד הים. היה רגע כזה שפתאום היה שקט, אף אחד לא התקשר אלינו, החזקנו ידיים, התחבקנו, ודיברנו קצת על העתיד", שיתפה נועה בדמעות. "הוא פחד לדבר איתי על העתיד, אני יודעת שהוא רצה את העתיד הזה, אבל הוא פחד, הוא הרגיש. הייתי רוצה להגיד לו שלמרות שהנורא מכול קרה הוא בחיר ליבי, אהבת חיי, ושאעשה הכול כדי לשרוד פה בלעדיו. אבל אני פשוט לא יודעת איך".
