עדינה משה בת ה-72 שנחטפה מביתה בקיבוץ ניר עוז, אמרה היום (ראשון) בריאיון בתוכנית "סדר יום" עם קרן נויבך בכאן רשת ב: "אני טענתי וממשיכה לטעון שזאת בגידה. מישהו, איזה קודקוד או איזה איש מחובר מאוד לצבא, החליט שהוא עושה מעשה. תמורת אני לא יודעת מה, אולי תשלום? זאת התחושה שלי".
משה הסבירה שהיא סבורה כך בגלל מצב הכוננות בעוטף באותו החג. "אני חיה שם 54 שנים בקיבוץ ניר עוז. מאז 'עופרת יצוקה' לא הייתה סיטואציה שלא היו שם משמרות של חיילים. שבתות וחגים ויום כיפור, תמיד היו שם סיורים של חיילים 7/24. באותו יום אני חשבתי שמא הם רצחו את כל החיילים בדרך, אבל לא ראיתי גוויות".
"אני במנהרות, אני לא יוצאת משם ולא יוצאת מהבית חוץ מלראיונות", סיפרה משה, "אני אפילו לא נפגשת עם אנשים מהקהילה שלי. קשה לי, כל אחד עבר משהו נורא, קשה לי לשאת את החוויות שלהם גם".
חוזרת השבי סיפרה על השהייה במנהרות לאורך תקופה ממושכת: "התחושה היא שאתה הולך להיחנק בכל רגע. לחות בלתי נסבלת, לא קר להם רק חם. לכן כשאומרים 'החטופים עוד במנהרות, קר להם' - אל תדאגו, לא קר להם. חם אימים, נטף של זיעה מכל מקום. מסריח. והחמצן מאוד מופחת".
