ערבים ישראלים שהתגוררו בעזה ושבו לארץ בזמן מלחמת חרבות ברזל, לא מקבלים מעמד בישראל. בתוכנית "הבוקר הזה" עם אילאיל שחר בכאן רשת ב, פורסם היום (חמישי) כי הישראלים לא יכולים לפתוח חשבון בנק, לקבל טיפול רפואי או לעבוד.
נעימה (שם בדוי) שוהה כבר שנה שלמה בארץ עם ארבעה מתוך חמישה ילדיה. למרות שנולדה וגדלה בארץ - ולכן היא אזרחית ישראלית, ועל אף שנכנסה לארץ באישור ביטחוני ובידיעת כל הרשויות – היא עדיין לא זכאית לקבל תעודת זהות עדכנית, שתאפשר לה לשכור דירה, לפתוח חשבון בנק או אפילו לעבוד.
"אין לך תעודת זהות - את לא יכולה לעבוד"
נעימה חזרה לארץ תוך כדי המלחמה בעזה, אחרי מאבק משפטי שניהלו ארגוני זכויות אדם, המוקד להגנת הפרט וגישה, מול המדינה - שזו תאפשר לערבים ישראלים שחיו בעזה לחזור בגלל המלחמה. נעימה וילדיה הם רק כמה מתוך 140 איש, כמחציתם ילדים ורובן נשים, שנכנסו לארץ. לפחות 50 מהם לא קיבלו עד עכשיו מעמד של קבע במדינה.
נעימה מתגוררת כיום במרכז הארץ, היא חוששת מאוד להיחשף גם בסביבתה הקרובה: "הבנות שלי לא יכולות לעבוד. הגדולה, בת 23, יושבת בבית. היא מחפשת עבודה – אומרים לה 'אין לך תעודת זהות, את לא יכולה לעבוד'".
"לי יש מחלה בריאות וגם לבת שלי יש אסתמה. אני לא יכולה לקחת תרופות מקופות חולים, קונה אותן באופן פרטי וזה עולה הרבה כסף", המשיכה נעימה.
ברשות האוכלוסין דורשים שנעימה תציג מסמכים שמעידים על שהייה בארץ כדי שינפיקו לה תעודת זהות. מסמכים כמו אישור על פתיחת חשבון בנק - אבל היא לא יכולה לפתוח חשבון בנק כל עוד אין לה תעודת זהות, וכך היא בלימבו בלי מעמד כבר שנה.
גם עאישה (שם בדוי) מרמלה נמצאת במצב דומה. היא גדלה על קו עזה-ישראל לאם ישראלית ואבא מעזה. אחרי שהתחתנה ברצועה לא הורשתה להיכנס לארץ במשך 14 שנה. בסופו של דבר בשנת 2020 שבה לבקר את המשפחה כאן, הפעם האחרונה הייתה באוגוסט 2023 זמן קצר לפני המלחמה.
כשהחלה המלחמה עאישה התגוררה בג'באליה ועזבה בעקבות הוראות צה"ל. היא עברה לגור בבתי ספר ובאוהלים עד שהשיגה את האישור לצאת עם ילדיה דרך מעבר רפיח - ומשם לחצות את סיני ולהיכנס לישראל דרך מעבר טאבה.
האישור לצאת עם ילדיה הגיע אחרי חודשים ורק אחרי מאבק משפטי ובדיקת DNA לילדים שנערכה במעברים. היא נמצאת בארץ כבר עשרה חודשים, גם כן בלי אפשרות לקיים חיים מסודרים. עאישה סיפרה לכאן חדשות: "יש לי ילד שעד עכשיו לא מסודר במערכת לימודים כי הוא צריך חינוך מיוחד, בלי ביטוח לאומי בלי קופת חולים".
עאישה עבדה 15 שנה בתור מורה לאנגלית בעזה, אבל בארץ - בלי תעודת זהות, היא עובדת כמה שעות כל יום בניקיון. גם היא לא קיבלה עדיין תעודת זהות בגלל שלא הציגה אישור חשבון בנק שאין ביכולתה לפתוח.
במקרים אחרים של תושבים חוזרים ברשות האוכלוסין ידעו להתמודד עם הבעיה והסתפקו בהצהרה בשלב הראשוני של מי שחזר - וכך סופקה תעודת זהות עד שיוכלו להנפיק מסמכים מתאימים, אך בשני המקרים המובאים כאן, זה לא קרה.
באגודה לזכויות האזרח מייצגים שמונה משפחות, כ-50 איש שנתקלו באותה הבעיה, וכבר פנו בימים האחרונים בשתי עתירות לבית משפט לעניינים מנהליים.
עורכת הדין רעות שאער מהאגודה לזכויות האזרח אמרה: "נוצר פה מעגל שוטה - עתרנו לבית המשפט בדרישה שלא יראו בהם בחזקת שקרנים וינפיקו להם תעודת זהות, כדי לאפשר להם לשקם את חיים בישראל ולממש את כל הזכויות שלהם".
מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה: "המקרים האמורים מוכרים ונבחנו לגופו של עניין. מדובר בנשים שהתגוררו שנים רבות ברצועת עזה והקימו שם משפחות. הרקע המשפטי לסוגיה זו מעוגן בחוק מרשם האוכלוסין אשר קובע כי תעודת זהות תינתן רק למי שמרכז חייו בישראל".
"במקרים של מי שהתגוררו תקופה ארוכה מחוץ למדינה, נדרש להציג אסמכתאות על מגורים בישראל למשך תקופה של לפחות חצי שנה. בימים אלה הגישו שתי הפונות עתירות מנהליות לבית המשפט לעניינים מנהליים, אשר ייבחנו בערכאות המשפטיות", לשון התשובה.
