הכלכלה של הרשות הפלסטינית חטפה מכה קשה עם תחילת המלחמה, גם בגלל שיתוק הכלכלה ברצועת עזה - אבל בעיקר בגלל צמצום חד במספר הפועלים שעובדים בישראל. בתוכנית הבוקר הזה עם אריה גולן בכאן רשת, פורסם היום (שני) איך שורדת הכלכלה של הרשות הפלסטינית במלחמה.
טרם המלחמה עבדו כ-120 אלף פועלים פלסטינים ביהודה ושומרון ושאר אזורי הארץ (בנוסף ל-18.5 אלף פועלים מעזה). כיום ביהודה ושומרון עובדים כ-12 אלף פועלים ולישראל נכנסים כ-6.5 אלף.
הדבר בא לידי ביטוי באחוזי האבטלה שזינקו, מכ-14% טרם המלחמה ל-30.7% ברבעון השלישי של 2024, שליש מכוח העבודה הפלסטיני הוא חסר עבודה כיום – על פי נתוני הבנק העולמי. ארגון העבודה העולמי העריך בתחילת המלחמה כי מדובר באובדן של 51.4 מיליון שקלים ביום, רק מאובדן העבודות ביהודה ושומרון, ללא פועלים מעזה.
כספי טרור, שוהים בלתי חוקיים ובנקים: כך שורדת הכלכלה הפלסטינית
עם זאת, כלכלת הרשות הפלסטינית לא התרסקה לחלוטין, והכלכלה ביהודה ושומרון לא חטפה את אותה המכה הקשה כמו בעזה. בישראל מעריכים כי הדבר נעוץ בכמה וכמה גורמים:
כספי טרור שמזרימים איראן וארגונים כמו חמאס ליהודה ושומרון ביתר שאת מתחילת המלחמה. מדובר בכספים שנועדו כדי לבצע פיגועים, לממן חוליות ונשק, אך הכסף הזה עוזר להניע את הכלכלה. מתחילת המלחמה הוחרמו במבצעים ביהודה ושומרון לפחות עשרות מיליוני שקלים - שהחשד הוא שיועדו לטרור.
גורם נוסף שמסייע לכלכלה הפלסטינית לשרוד מעל המים הם השוהים הבלתי חוקיים שממשיכים לעבוד בישראל. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית, שסופרת גם כאלו שעובדים בישראל ללא היתר, ברבעון השלישי של 2024 עבדו ללא אישור 15 אלף פלסטינים בישראל.
יש לציין כי הערכות מערכת הביטחון הם גבוהות יותר – 40 אלף שב"חים. רק בשבוע האחרון נורו למוות שלושה פלסטינים סמוך לגדר ההפרדה - שניים בקלקיליה ואחד בפקועה בצפון השומרון, ככל הנראה מדובר בפלסטינים שניסו להסתנן לצורך עבודה.
סיבה נוספת שתורמת להישרדות הכלכלה הפלסטינית היא הבנקים הפלסטינים שהקפיאו משכנתאות וחובות ו"סחבו אותם על עצמם" כדי לסייע לכלכלה הפלסטינית - אך חידשו את הגבייה בחודשים האחרונים בשל התייצבות הכלכלה.
גם בבנק העולמי הודו: "המגזר הפרטי הפלסטיני נותר יציב, חידוש ההסכמים בין בנק ישראל לבנקים הפלסטינים מאפשר חיוניות ויציבות". כמו כן, ברשות הפלסטינית המשיכו לשלם משכורות, אמנם חלקיות כמו בשנים האחרונות.
העתיד הלא ברור וההשלכות ביטחוניות
עם זאת, עתידה של הכלכלה לא ברור. בבנק העולמי טענו: "ההידרדרות הכלכלית בעקבות המלחמה היא חסרת תקדים בהיסטוריה הקרובה", וכי הגירעון של הרשות הפלסטינית צפוי להגיע בסוף 2024 ל-1.8 מיליארד שקלים.
פלסטינים שעבדו טרם המלחמה בישראל ששוחחו עם כאן חדשות סיפרו כי הם מתקשים מאוד לכלכל את עצמם ומשפחתם והם נסמכים על בני משפחה שעובדים בתוך השטחים, מקבלים סיוע כספי מחברים - לעיתים ממעסיקיהם לשעבר בתוך ישראל, ומוציאים ילדים ממסגרות חינוך כדי לצמצם עלויות.
פועל מקלקיליה שעבד 26 שנה בישראל עד המלחמה תיאר: "החיים לא חיים, חבר יהודי שולח לי כסף. יש לי שני ילדים שעובדים בנגרייה, הם מביאים כסף – אני לא מביא שקל". פלסטיני אחר סיפר: "הציעו לי חברים לצאת דרך הפתחים (בגדר) אבל לא רוצה את הסכנה. אני משכנע את עצמי שזה ייפתר, שעוד שבוע נחזור".
מוחמד אבו זהרה, פועל מיטא שעבד 30 שנה בישראל עד המלחמה, הביע גם חשש מהידרדרות ביטחונית בעקבות ההידרדרות הכלכלית: "ממה מחיים? מכלום, מהלוואות, מתשלומים דחויים. זה משפיע, ואנחנו לא רוצים שהילדים של כל הפועלים שיגררו לגלי אלימות או יגררו לארגונים שאיראן מממנת, זה נהיה מסוכן. אני פוחד שיקרה מה שקורה עכשיו בצפון הגדה, אנחנו רוצים שהרשות תשלוט על הכול ויהיה סדר".
אסף אדיב, מנכ"ל "מען ארגון עובדים" אמר: "חזרת העובדים הפלסטינים לאתרי הבנייה היא צורך חיוני של הקבלנים בישראל ותתרום תרומה אדירה לשיפור המצב הכלכלי באזור הרשות הפלסטינית. מי שמונע את העניין הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ', החותר למוטט את הרשות הפלסטינית גם במחיר של הרס הכלכלה בישראל. זו גישה שגויה גם בפן הכלכלי וגם בפן הביטחוני".
