רשות העתיקות חשפה מנזר מלפני כ-1,500 שנה בחפירה שערכה מצפון לקריית גת, כחלק מעבודות הפיתוח של רשות מקרקעי ישראל להקמת שכונת "כרמי גת צפון" בצפון העיר. כך הודיעה הבוקר (שני). "זהו האתר הגדול והמשמעותי ביותר שנחשף באזור מהתקופות הרומית והביזנטית", הצהירו החוקרים.
במנזר רצפת פסיפס צבעונית וכתובת ביוונית, גת משוכללת ומבנים נוספים. על הרצפה הצבעונית נכתב ציטוט מספר דברים ביוונית עתיקה: "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ". בחפירה נחשפו שרידים של לפחות עשרה מבנים, ביניהם המנזר, הגת ומבנה מחסנים גדול. המנזר מתוארך לתקופה הביזנטית - שאירעה במאות ה-5 וה-6 לספירה - והוא חלק מאתר קדום, שהתקיים עוד בתקופה הרומית במשך כ-600 שנה.
הממצאים שנחשפו במנזר ובסביבתו כוללים כמות גדולה של כלים מיובאים, מטבעות, פריטי שיש, כלי זכוכית וכלי מתכת, המעידים על קיומו של יישוב עשיר ומשמעותי במקום. ברצפת הפסיפס שולבו צלבים, אריות, יונים, אמפורה, פרחים ודגמים גיאומטריים.
בנוסף למנזר, נחשפה גם גת משוכללת להכנת יין, שנבנתה ותוקנה מספר פעמים. בפסיפס המרצף את תאי התסיסה ואת בור האיגום שולבו אבנים בצבעי לבן וכחול, ועל גבי הטיח של בורות האיגום ניתן לראות שרידי צבע אדום. רצפתו של בור האיגום הצפוני בנויה לוחות שיש, שעל חלקם ניתן לראות אותיות יווניות אשר שימשו כסימנים לבוני הגת. כל אלה, מעידים כי בבניית ופיתוח גת זו הושקעו זמן, כסף ומאמצים רבים.
שירה ליפשיץ ומעיין מרגוליס, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, הסבירו: "היישוב הקדום ממוקם על ציר דרכים מרכזי המקשר בין ההר למישור החוף, וככל הנראה שירת את היישובים הקטנים יותר בסביבה, כמו גם את עוברי הדרך. זהו האתר הגדול והמשמעותי ביותר שנחשף באזור מהתקופות הרומית-והביזנטית", הוסיפו. "הממצאים מעידים על רצף יישובי החל מהתקופה הרומית הקדומה במאה ה-1 לספירה ועד לסוף התקופה הביזנטית בסוף המאה ה-6 לספירה".
ניתן להצביע על התרחבות משמעותית של היישוב בתקופה הביזנטית, אשר כללה את בניית המנזר והגת. בנוסף, נמצאו במקום עדויות רבות לייצור כלי חרס מקומי - פסולת בית יוצר, בורות אשפה, כלים מעוותים ואף מספר כלים הייחודיים לאתר זה.
סבטלנה טליס, מנהלת מרחב דרום ברשות העתיקות, אמרה: "חשיפת האתר מאירה את עושרה ההיסטורי של קריית גת וסביבתה, ושופכת אור על מרכזיותו של האזור בימי קדם. מומחי מנהל השימור של רשות העתיקות יעתיקו את רצפת הפסיפס לשטח פתוח בעיר, על מנת שזו תוצג לציבור".
מחסן ולידו טאבון מהתקופה הביזנטית. צילום: שירה ליפשיץ, רשות העתיקות
"הפסיפס שהתגלה בקריית גת הוא אחד המיוחדים שנמצאו בארץ", הוסיף מארק אברהמי, ראש ענף השימור האמנותי ברשות העתיקות. "העתקת פסיפסים הינה תהליך מורכב, הדורש מיומנות רבה וקפדנות. בקרוב, יועבר הפסיפס הקדום לסדנת הפסיפסים של רשות העתיקות, לטובת שימורו לפני הצגתו בעיר".
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, אמר: "פרויקטי הרחבת היישובים בארץ של רשות מקרקעי ישראל מייצרים הזדמנויות להצצה לעולמם של דורות קדומים. יחד, אנחנו פועלים להציג את הממצאים, כחלק ממדיניות המבקשת לחבר את התושבים לסיפורים ההיסטוריים בקרבת מקום המגורים שלהם".
צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
לדברי ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, "חשיפת המנזר במהלך עבודות הפיתוח להקמת שכונה חדשה מדגישים את הקשר בין העבר לעתיד, ובין שימור לפיתוח".
"רשות מקרקעי ישראל משקיעה עשרות מליונים בשנה בחפירות הצלה בפרויקטים שונים ברחבי הארץ שנועדו לחשוף ולתעד את ההיסטוריה והארכיאולוגיה העשירה שמתחת לשכונות העתיד". הוסיף קוינט.
