כשבועיים חלפו מאז שלירי אלבג ושלוש התצפיתניות קרינה ארייב, דניאלה גלבוע ונעמה לוי שוחררו משבי חמאס. שירה, אמה של לירי, שיתפה הבוקר (ראשון) בריאיון לקרן נויבך בתוכנית "סדר יום" בתחושות שמלוות את משפחת אלבג מאז חזרתה של בתה.
"אנחנו שבועיים אחרי ועדיין לא מאמינים. זכינו לקבל את לירי בחזרה, אין לתאר את האושר שאנחנו חווים, יותר מכל לידה שחוויתי, וחוויתי 4 לידות", שיתפה שירה. "את מה שאנחנו חווים כל המשפחות של החטופים צריכות לחוות, חייבים לדאוג שכולם יהיו בבית. זו תחושה שאי אפשר להסביר אנחנו כל היום בבית נוגעים בלירי, ממששים אותה, הולכים אחריה לכל מקום ומוודאים שהיא לא תיעלם לנו פתאום".
האזינו לריאיון המלא עם שירה אלבג בכאן רשת ב
שירה סיפרה כי לירי עדיין מנסה לעכל את חזרתה הביתה, ומנסה לעבד את כל מה שקרה מ-7 באוקטובר. "היא שואלת הרבה שאלות. אנחנו לא שואלים אותה, אבל שומעים רק את מה שהיא מספרת. היא מדברת הרבה, משתפת, היא לא מפחדת לדבר. היא בחורה צעירה, היא חזקה ואני רוצה להאמין שיעבור הזמן ויהיה בסדר גמור".
משפחת אלבג קיבלה אות חיים מלירי שבועות ספורים לפני שחרורה מהשבי. "היו עושים להן שם סרטונים כל פעם, יש דברים שלא יצאו. בשלב מסוים כשהיא ראתה שדברים לא מתקדמים היא אמרה 'אני רוצה לתת למשפחה שלי אות חיים, אבא שלי חזק, כדאי לכם זה ייצר הרבה בלאגן'. לקח זמן ובסוף היא עשתה".
"בשלב מסוים הן הפסיקו לשמוע רדיו. המחבלים היו שומעים אל ג'זירה, ובגלל שהן הבינו כבר ערבית הצליחו להבין מה קורה. זה מה שהחזיק אותן - ההצהרות בכל יום שבת, כל הפעילויות של המשפחות זה מה שהחזיק אותן, שלא שוכחים אותן. זה היה לה ברור שאנחנו לא שוכחים אותה אבל שגם עם ישראל".
היחס בשבי והמנהיגות: "נדהמתי מתעצומות הנפש שלה"
"הן כל הזמן פחדו על החיים שלהן, הן עברו שם המון דברים. כרגע לירי מספרת לנו את הדברים הטובים, לרעים יהיה זמן והיו שם הרבה דברים רעים והתעללויות גם אם לא פיזיות נפשיות", סיפרה אמה של לירי. "לשמחתי לירי לא הייתה אף פעם לבד היא הייתה עם אגם ברגר לפרקים, נרקמה ביניהן חברות של משפחה הן מדברות עם העיניים, זה קשר שלעולם לא נבין, הביחד החזיק אותן".
"אין רגע אחד שלא מסתכלים עליך בשבי. הזמן היחיד שבו הן היו יכולות לגעת אחת בשנייה כתמיכה פיזית זה כשהן עשו צמות זו לזו", סיפרה שירה. "הן היו לפעמים עובדות בבתים של משפחות ואז התייחסו אליהן כמשרתות של הבית, והעבירו אותן ממקום למקום כל הזמן".
איך היו נראים החיים בעזה? "כל הזמן התנהגו אליהן כמו שפחות, 'בואי תנקי שירותים', 'בואי תכיני אוכל', ככה הם גם מתנהגים לנשים שלהן וברגע שהן היו הנשים של הבית אז ככה היו משפילים אותן. הן כל הזמן הועברו ממקום למקום, למעלה וגם למטה במנהרות. הן היו גם דירת מסתור שהיו בהן ילדים קטנים של בעלי הבית שמסתובבים שם ויורקים עליהן".
"לירי התברכה בזה שהיא יודעת לקרוא אנשים", סיפרה אמה שירה בעקבות העדויות על המנהיגות שגילתה בתה בשבי. "היא תמיד מסתדרת לא משנה מי עומד מולה, היא ידעה לסובב את המחבלים לדברים שהיא רצתה שם ולנתב אותם. אני מכירה את הבת שלי, ואמרתי שהיא חזקה, אבל גם אני מופתעת מתעצומות הנפש כל פעם מחדש".
הטראומה של 7 באוקטובר
במשפחת אלבג מנסים להמעיט בדיבורים על השבת השחורה. "היא אמרה לי 'אמא את ב-7.10 אני עוד לא נוגעת'. אנחנו עוד לא מבינים הרי בדיוק מה קרה במיגונית. הן יודעות הכי טוב והן ראו שם מחזות שלא אמורים לראות והן ישבו שעות כשהחברות שלהן דיממו למוות".
"לכולן יש את הכעס איך לא באו להציל אותן. הכעס לא כלפי כל מי שהיה שם ונלחם אבל כלפי המפקדים שהשאירו אותן לבד ושלא הייתה מספיק שמירה", סיפרה. "היא אמרה לי שהיא כועסת שלקח הרבה זמן עד שהיא חזרה הביתה. היא אמרה שכל פעם שהיה מו''מ הם היו ב'היי', אמרו שזה קורה, וכשזה התפוצץ או כשהייתה אמירה של חבר ממשלה ודאגו להראות להם את הדברים הלא נעימים הן היו יושבות ובוכות את בחדר קטן או במנהרה בכלוב".
על חזרה של לירי לצה"ל: "כרגע היא לא רוצה לחזור לצבא. הן דיברו ביניהן כשלירי חזרה שאם עד השנה של הצבא שהן 'נוגעות בקיר' הן ישוחררו מהשבי אז הן יחזרו לצבא, אבל לצערנו הרב זה לא קרה אז כרגע לא, אבל הכל פתוח".
