סיגי כהן, אמו של פדוי השבי אלי-ה כהן, התראיינה היום (שני) בתוכנית סדר יום ושיתפה בהתרגשות עם שובה של בנה אחרי 505 ימים בשבי, לצד ההתמודדות המורכבת עם החוויות שעבר.
"זה נס שהבן שלי הצליח לצאת מהגיהינום שם, אני עדיין באורות. כל רגע אני צמודה אליו ומחבקת אותו בלי סוף, זה נותן לי המון כוח", סיפרה.
הריאיון המלא | כאן רשת ב
אלי-ה במשך כל תקופת השבי לא ידע מה עלה בגורל זוגתו, זיו עבוד. הוא הניח שהיא לא שרדה את הטבח ב"מיגונית המוות" ולדברי סיגי, "הוא קיבל את זה בהפתעה גמורה. הוא חשב שהוא יצטרך להמשיך הלאה בלעדיה".
"אלי-ה סיפר שמהרגע הראשון שהוא הבין שהוא נחטף, הוא אמר לעצמו 'אני לא יודע מתי אצא מפה, אבל אני גר עכשיו בעזה עד שיוציאו אותי'. היו ימים לא פשוטים עם מעט מאוד אוכל ויחס גרוע, הם היו רעים", סיפרה.
בשבי הם אכלו פיתה, שיכולה הייתה להיות עם עובש, כך ציינה על בסיס עדותו של אלי-ה. רק בימים שלקראת השחרור, סיפרה כי האביסו אותם: "הוא עלה 7-8 קילו רק בשבועיים האחרונים".
"הם היו קשורים בשלשלאות אחד לשני כל הזמן הזה, עד שהודיעו שהעסקה הזו יוצאת לפועל. שאלתי אותו למה והוא הסביר כי השובים פחדו שצה"ל יבוא לחלץ אותם. אם יבואו, הם יספיקו להרוג אותם לפני", שיתפה בכאב.
"יחס השובים בהתחלה היה סביר", היא הוסיפה. "אחרי חילוץ הארבעה (נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, שלומי זיו ואנדריי קוזלוב), היחס הפך לנוראי ומשפיל יותר. שבעת החודשים האחרונים היו הרבה יותר גרועים".
על המאבק לשחרור החטופים: "אלי-ה מרגיש שהוא השאיר חבר מאחור. הוא לא יחזור להשתקם באמת, אני רואה את זה עליו. הוא ביקש ללכת לכיכר".
עוד סיפרה סיגי כי אלי-ה הספיק לשוחח עם עידית וקובי, הוריו של החטוף אלון אהל ששהה במחיצתו כל התקופה הזו בשבי. "איך שהוא הגיע, הוא ביקש לדבר עם ההורים שלו", שיתפה.
"היה לו חשוב להרגיע אותם ולהגיד שהוא בסדר, בהתחשב בנסיבות. הוא השאיר אותו לבד כשהוא פצוע. הוא ביקש מהם 'תשאירו אותי', אך כמובן שהשובים לא הסכימו. בשבוע שעבר לאלון הייתה יום הולדת, הם ניסו לחגוג לו וביקשו מהשובים עוגיות".
אליה נפצע כבר ב-7 באוקטובר, יש לו רצועות קרועות בכתף והוא התלונן על ירידה בשמיעה, היא העידה.
