הוועדה לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), שהוקמה בעקבות דו"ח מבקר המדינה, ממליצה על הוצאת מח"ש מפרקליטות המדינה וכינונה כיחידה עצמאית ובלתי תלויה. כך עולה ממסקנות הועדה שהוגשו היום (שני) לראש הממשלה ושר המשפטים.
בדוח נקבע בין היתר כי "שיוכה הארגוני הנוכחי של מח"ש לפרקליטות אינו מאפשר לה לממש באופן מיטבי את תפקידה ואת סמכויותיה". עוד נקבע כי "קיימת חולשה תפקודית ומבצעית של אגף החקירות והמודיעין של מח"ש, המשפיעה על תפקודו ועל תוצריו של הארגון".
ממצאי הדו"ח כללו קביעות בנוגע לצורך בהבטחת העצמאות ואי התלות של הגורמים האמונים על בירור תלונות נגד שוטרים ועל כך שהעצמאות הנדרשת למח"ש טרם הובטחה בשלושת ההיבטים המהותיים: 1. מפלג המודיעין במח"ש מורכב משוטרים מושאלים והוא אינו אזרחי; 2. התלות התפקודית של חוקרי מח"ש במשאבי המשטרה; 3. כפיפות מח"ש לפרקליטות המדינה שעלולה בנסיבות מסוימות להציב אתגר הטומן בחובו ניגוד אינטרסים מבני.
ההחלטה התקבלה בדעת רוב. מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, לצד שופטי בית המשפט המחוזי בדימוס עודד מודריק ודוד רוזן וכן הסנגורית הציבורית הארצית ענת מייסד כנען תמכו בהחלטה. חבר הוועדה שרון אפק, המכהן כמשנה ליועמ"שית התנגד וסבר שהתועלת של המהלך בטלה בשישים לעומת הנזק שייגרם מניתוק מח"ש מהפרקליטות.
צוות שבדק את התנהלות מח"ש צפוי בשבועות הקרובים להגיש את מסקנותיו לשר המשפטים. הצוות ימליץ על הוצאת מח"ש מהפרקליטות והקמת יחידה עצמאית | @shelleytap עם הפרסום הראשון#חדשותהערב pic.twitter.com/PKoPMWG6Cg
— כאן חדשות (@kann_news) June 6, 2024
המציאות כיום, כפי שעולה מתוך הדוח שחיברה הוועדה, עגומה מאוד. 83% מהתלונות למח"ש שהוגשו על ידי סנגורים מהסנגוריה הציבורית נגד שוטרים נדחו על הסף. 14% נוספים נסגרו לאחר בירור ראשוני. שני אחוזים הועברו להליך משמעתי. רק אחוז אחד בודד הסתיים בהעמדת השוטר לדין.
עוד צוין בדוח כי עבירות אלימות של שוטרים הפכו לנורמה, ושהמציאות שבה רוב מוחלט של תלונות נגד שוטרים נגנז ללא חקירה פוגעת באמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
המסקנות המרכזיות של הוועדה:
1. תיקי בכירים במשטרה - יתכנו מקרים בהם על מח״ש לקבל החלטה על פתיחה בחקירה בעניינו של קצין משטרה בכיר אשר מצוי בקשרי עבודה קרובים עם בכירי הפרקליטות. מבקר המדינה ודוברים שהופיעו לפני הוועדה סברו כי מציאות זו אינה מבטיחה את עצמאות מח״ש ואת יכולתה לקדם חקירות או להעמיד לדין קציני משטרה בכירים. יתרה מכך, הדבר מקים חשש לניגוד עניינים ופגיעה קשה באמון הציבור במערכות אכיפת החוק.
2. חקירות מתנגשות - הוועדה מצאה כי יתכנו מקרים שבהם הפרקליטות והמשטרה מקימות כוח משימה משותף לצורך חקירה מסוימת (לרוב, רגישה ו/או משמעותית), ובמקביל, מוגשת למח״ש תלונה כנגד אחד החוקרים באותו תיק. במצב זה, פתיחה בחקירה על ידי מח״ש נגד השוטר החוקר עלולה לשבש את החקירה הפלילית שאותה מנהלת הפרקליטות. הסוגייה מגיעה במקרה כזה לפתחה של פרקליטות המדינה, הנדרשת להכריע בנושא חרף היותה צד מעורב בדבר, וקיומם של אינטרסים נוגדים, דבר הפוגע קשות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
3. ייצוג בהליכים אזרחיים - תפקידה של מח״ש הוא לחקור ולהעמיד לדין שוטרים ככל שהדבר נדרש. במקביל, הפרקליטות, מייצגת את משטרת ישראל בתביעות אזרחיות המוגשות כנגדה, ולעיתים עוסקת באותם אירועים שנחקרים במח״ש (כלומר ביחידה אחרת של הפרקליטות).
הוועדה מצאה כי מצב זה מייצר ניגוד אינטרסים מבני כאשר איסוף ראיות והגשת כתב אישום על ידי מח״ש עלולים להזיק להליך האזרחי אותו מנהלת מחלקה אחרת בפרקליטות. נוסף על כך, הדבר יוצר עמדות סותרות של הפרקליטות, שבכובעה האחד מתגוננת מפני התביעה האזרחית, ומכחישה את אותה התרחשות בה היא מטפלת בכובעה האחר, כגוף שאחראי על הגשת כתבי אישום והסקת מסקנות משפטיות.
4. חקירת התביעה המשטרתית ומעורבות הפרקליטות - הפרקליטות באמצעות מח״ש אמונה על בדיקה וחקירת תלונות המוגשות כנגד התביעה המשטרתית, אשר מונחית מקצועית על ידי הפרקליטות. כך, עלולים להיווצר מצבים שבהם מח״ש אמורה לחקור אירוע בו מעורבת הפרקליטות עצמה.
עוד בנושא
