שורדת השבי ארבל יהוד חשפה היום (שני) בעדות מטלטלת בפני חברי ועדת החוקה פרטים מתקופה שהותה בשבי בעזה. "הוכיתי קשות, הוחזקתי בבידוד בתנאים כמו במחנות הריכוז בשואה", העידה על התנאים והיחס הקשה משוביה.
"אני ארבל יהוד, יהודייה גאה ששרדה לבדה את השבי הנורא בידי ארגוני המחבלים בעזה במשך 482 יום עד שחזרתי לחיק משפחתי ועמי, ובאתי לזעוק את זעקתם לשחרורם של יתר אחיי ואחיותיי המצויים עדיין שם", פתחה ארבל את עדותה. "נראה לכם הגיוני שאני צריכה לזעוק את זעקתו לחופש של אריאל אהובי, של דוד אחיו ושל יתר בני הערובה? הם שם כבני ערובה לחיי המחבלים ולהישרדות ממשלת נתניהו".
"כשהייתי שם חשבתי שמשפחתי וממשלת ישראל יפעלו לשחרורי כמטרה העליונה האחת והיחידה, צדקתי לגבי משפחתי אך לא לגבי הממשלה שבוחרת גם היום 591 יום מפרוץ המלחמה להמשיך בדרך הצבאית שמסכנת את חייהם של בני הערובה".
היא חשפה את הרגעים בהם חשבה שהגיע הסוף - בליל החילוץ של החטופים לואיס הר ופרננדו מרמן. "את שריקות הטילים רעמי הפגזים וההדף שלהם חשתי על גופי, ובלילה של חילוץ לואיס ופרננדו ברפיח כאשר הוחזקתי בקרבת מקום, בחרתי להיפרד ממשפחתי כי הרגשתי שזהו יומי האחרון".
ארבל יהוד חשפה את התנאים הבלתי אפשריים בשבי ואת היחס הקשה שקיבלה משוביה, מחבלי הג'יהאד האסלאמי. "תדעו לכם שכאשר נפגעו מפעילות צה"ל עזתים שהיו קרוביהם של חלק מהמשפחות שהחזיקו בי - הוכיתי קשות והושלכתי אף לבידוד למשך ימים ארוכים ללא מזון הראוי למאכל אדם וברמת היגיינה כמו במחנות הריכוז בשואה".
שרדה לבד בשבי יותר משנה: ארבל יהוד סוף סוף מחבקת את משפחתה
"שרדתי כי שמרתי על התקווה והמחויבות לחזור למשפחתי ובעיקר לילדיו של אחי דולב לאחר שנודע לי על מותו. המחויבות הזו ליוותה אותי דקה דקה במשך 482 יום וגם ברגעי הייאוש, כאשר הושפלתי וסבלתי מטרור פסיכולוגי וניסיונות לשבור את רוחי מידיהם, לא נשברתי. במצב זה ואף גרוע מזה עוברים הימים והלילות על יקירינו שם".
שורדת השבי חזרה על קריאתה לשחרר החטופים בהקדם - ומתחה בפני חברי הוועדה ביקורת קשה על הממשלה. "מסע השיקום שלי ושל יתר שורדי השבי לא יכול להתחיל עד שכולם יחזרו, אנחנו פיזית אמנם פה אך נפשית אנחנו עדיין בשבי איתם. שרי הממשלה, חברות וחברי הכנסת הביטו בי ותראו את מי הפקרתם ואת מי בחרתם להקריב כפיתרון לבעיית עזה. ידיכם יהיו מגואלות בדמם ובדם החיילים אם לא תעצרו את המלחמה".
