בפברואר 1979 סגרה הרפובליקה האסלאמית של איראן את נציגותה בישראל. זה קרה שבוע ימיפ לאחר ההכרזה על "המדינה המוסלמית החדשה", בעקבות המהפכה שהפכה את איראן ממדינה פרו-מערבית תחת שלטון השאה פהלווי לרפובליקה אסלאמית תחת שלטון האייתוללה ח'ומייני.
קשה להאמין, אבל עד למהפכה האיראנית בין ישראל לאיראן שררו יחסי ידידות. על אף שהצביעה נגד הקמת מדינת ישראל בהצבעה על תוכנית החלוקה ב-1947, כעבור שלוש שנים הייתה איראן המדינה השנייה במזרח התיכון שהכירה במדינת ישראל בזירה הבין-לאומית.
בשנת 1961 ראש הממשלה דוד בן גוריון ביקר באיראן בחשאי ונפגש עם מקבילו עלי אמיני. אחריו, קיימו גם ראשי הממשלה לוי אשכול וגולדה מאיר ביקורים רשמיים במדינה. כך גם שרי חוץ של ישראל, ראשי המוסד ומפקדים בכירים בצה"ל. בישראל ביקרו ראשי הצבא האיראני, שרים ובכירים רבים.
ב-19 בפברואר 1979, עם ההודעה על סגירת נציגות איראן בישראל, נשלח כתב "מבט לחדשות" ניסים משעל לדווח. "כאן למעלה, בבניין הנציגות האיראנית, עוסקים באיסוף מסמכים, בפירוק ציוד חיוני ובאריזת המזוודות", דיווח אז משעל. "מאז נודע אתמול סמוך לשעה 12:00 על החלטת הניתוק לא חדלו הטלפונים בבניין הנציגות. ידידים ובעיקר יוצאי איראן בישראל התקשרו התקשרו כדי לעודד, לברך ולהיפרד מאנשי הנציגות איתם היו בקשר שנים רבות".
"באורח פרטי שלא לנוכח המצלמות מוכן היה אחד הדיפלומטים לומר לנו רק מספר משפטים קצרים", המשיך משעל. "הייתה לנו תקופה בלתי נשכת בישראל. אנו משאירים בארץ חברים וידידים טובים שהם עדות למערכת היחסים ששררה בינינו בזמן שהותנו בישראל. הפרידה קשה על כולנו".
