צחי אטדגי, הלום קרב וממובילי המאבק למען הלומי הקרב, התייחס הבוקר (שישי) בריאיון לרן בנימיני בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב למספר הגואה של חיילים ששלחו ידם בנפשם מאז 7 באוקטובר ובייחוד בתקופה האחרונה, ואמר: "לא יכול להיות שתוך פחות משבועיים יותר מ-10 הלומי קרב שמו קץ לחייהם. אנחנו זועקים, די".
האזינו לריאיון המלא | כאן רשת ב
Error loading Partial View script (file: ~/Views/MacroPartials/OmnyEmbed.cshtml)"כל יומיים הלום קרב שם קץ לחייו", סיפר צחי, והביע את הייאוש מהתנהלות המדינה בנושא. "יש המון הלומי קרב שמסתובבים ברחובות , אבל מאוד קשה לנו עם כל הבירוקרטיה מסביב". לפי צחי, המאבק של הלומי הקרב הוא מול אגף השיקום. "לפעמים, להלום קרב אין 24 שעות לחכות", סיפר.
"הלום קרב זה אדם שלא ישן, רובנו עם כדורים או קנאביס רפואי. זה לקום כל יום מחנק וסיוטים", שיתף צחי, "נפצעתי לפני 30 שנים, ורק לפני שלושה חודשים הוכרתי כהלום קרב, כי המערכת לא ידעה לטפל בי".
"דניאל ביקש להתאשפז ולא אשפזו אותו. צריך מענה מהיר"
עדן קידר, אחותו של דניאל אדרי, חייל ששלח יד בנפשו לפני כשבוע וחצי, סיפרה אתמול בכאן רשת ב: "הוא ביקש להתאשפז - ולא אשפזו אותו". קידר אמרה כי המצב הנוכחי הוא בלתי אפשרי עבור הלומי הקרב והזהירה: "זה לא הסיפור הראשון ולא האחרון. זה מטורף. המדינה חייבת להתעורר ומהר, צריך לעשות משהו בנושא".
לדבריה, "הסממן הראשון לכך היה שהוא הרחיק אותי, שהייתי הכי קרובה אליו. אני כמובן התעלמתי מזה, התייחסתי אליו כאילו הכל רגיל. ראיתי את אח שלי הולך ונאבד לנו". היא סיפרה כי היא ומשפחתה ניסו לפנו לבקשת עזרה, אך "למערכת היה את הקצב האיטי שלה", אמרה עדן.
"דניאל התחיל לקבל הכרה ועזרה", סיפרה קידר. "הוא הגיע למצב שהיה מוכן לטפל בעצמו, הוא פחד שהוא מסכן אותנו ואמר ש'אני מסוכן לעצמי'. הוא ביקש להתאשפז ולא אשפזו אותו. צריך מענה מהיר, הגופים לא מבינים את זה".
מוקד ער"ן לטיפול עזרה ראשונה נפשית לחיילים *2201. מוקד בצה"ל לחיילים בסדיר ובמילואים ומאוייש על-ידי קב"נים שזמין 24/7 *6690 בשלוחה 4. קו חירום קו נפש אחת 8944*
