מדענים מהאוניברסיטה העברית בירושלים השיגו פריצת דרך אפשרית בטיפול בשפעת, עם פיתוח שילוב תרופתי חדש המציג תוצאות טובות יותר בהרבה מטאמיפלו, התרופה הנפוצה ביותר כיום נגד שפעת, כך הודיעה היום (שני) האוניברסיטה העברית. השילוב החדש מצליח להתמודד עם הזנים הקטלניים ביותר של הנגיף, כולל שפעת העופות ושפעת החזירים. אחת מהתרופות בשילוב היא תאוברומין, תרכובת המצויה בשוקולד.
המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי PNAS (Proceedings of the National Academy of Sciences), בוצע בראשות פרופ' ישעיהו (שי) ארקין. החוקרים פיתחו טיפול חדשני משולב המתמקד בנקודת תורפה מרכזית של נגיף השפעת: תעלת היונים שלו – מעין "שער מיקרוסקופי" שהנגיף משתמש בו כדי לשכפל את עצמו ולהתפשט. חסימת השער הזה מנטרלת את יכולתו של הנגיף לשרוד.
המחקר נערך במעבדה הלאומית לבטיחות ביולוגית בדרגה 3 על שם בארי סקולניק, ובדק את השילוב של תאוברומין עם תרכובת נוספת בשם ארינוסין (Arainosine) נגד מגוון רחב של זני שפעת. בבדיקות שנעשו הן בתרביות תאים והן בניסויים בבעלי חיים, השילוב החדש הוכיח יעילות רבה יותר לעומת אוסלטאמיוויר (טאמיפלו), במיוחד מול זנים עמידים לתרופות.
"אנחנו לא רק מציעים תרופה טובה יותר לשפעת", אמר פרופ' ארקין. "אנחנו מציעים דרך חדשה להתמודד עם נגיפים גם נגד מוטציות של נגיפים המוכרים לנו, ולא פחות חשוב מכך, זאת דרך שיכולה להכין אותנו למגפות עתידיות".
השפעת ממשיכה להכות מדי שנה ברחבי העולם, עם מוטציות בלתי צפויות שמאתגרות את החיסונים והתרופות הקיימות. רק בארה"ב, השפעת העונתית גורמת להוצאה שנתית של כ-87 מיליארד דולר בטיפול רפואי ואובדן תפוקה. מגפות העבר כמו שפעת החזירים של 2009, גבו מחירים כלכליים עולמיים של עד 4.4 טריליון דולר.
במקביל, התפרצויות שפעת העופות גרמו לנזקים עצומים בתעשיית הלול והציתו חששות מהתפשטות לבני אדם. התפרצות אחת בלבד בארה"ב הביאה להשמדה של 40 מיליון עופות ולנזקים כלכליים של מיליארדים. בשנים האחרונות התפרצויות של שפעת העופות הגיעו גם לתעשיית החלב, לאחר שאלפי רפתות בארה”ב, אוסטרליה ומדינות נוספות נדבקו בנגיף.
התרופות הנוכחיות, דוגמת טאמיפלו, הולכות ומאבדות מיעילותן כאשר הנגיף משתנה. רובן מתמקדות בחלבון ויראלי שמוטציות תכופות הופכות אותו לעמיד.
במקום להילחם בנגיף באופן ישיר, החוקרים התמקדו בתעלת היונים M2 - מרכיב קריטי שמאפשר לנגיף להשתכפל. ניסיונות קודמים לחסום את התעלה הזו נכשלו בשל עמידות הנגיף לתרופות, אך השילוב של תאוברומין וארינוסין מצליח לעקוף את העמידות ואף לנטרל זנים עמידים במיוחד.
הצוות גילה את השילוב המנצח על ידי סריקה של ספריית תרכובות קיימות, שרבות מהן פותחו במקור למחלות אחרות ובדק את השפעתן על גרסאות שונות של הנגיף, כולל כאלה שכבר עמידות לתרופות.
ההשלכות של הגילוי רחבות ויכולות להיות אפקטיביות לא רק מול שפעת: נגיפים רבים אחרים, כולל נגיפי קורונה, עושים שימוש בתעלות יונים – מה שמרמז כי הגישה החדשה עשויה להוות בסיס לאסטרטגיות אנטי-ויראליות עתידיות.
השלב הבא במחקר הוא ניסויים קליניים בבני אדם, אך התוצאות הראשוניות מעוררות תקווה, לא רק לשיפור בטיפול בשפעת, אלא לשינוי מהותי באופן שבו נלחמים בנגיפים בכלל.
חברת ההזנק הישראלית ViroBlock, שהוקמה באוניברסיטה העברית בעקבות המחקר, אחראית על פיתוח מוצרים על בסיס הגילוי במחקר.
