שושנה מרמלשטיין, ממייסדי קיבוץ העוגן שבמועצה האזורית עמק חפר, עלתה לארץ באוניית מעפילים בשנת 1940 משטח אוקראינה של ימינו. ספר שנמצא במקרה בירושלים ובו הקדשה מיוחדת שקיבלה חמש שנים לאחר מכן, מציג את סיפורה - ואת סיפורו של הקיבוץ הוותיק בראשית ימיו. עופרה יהב זכאי, בת הקיבוץ, גוללה את רצף הדברים כשהתראיינה היום (רביעי) בתוכנית "קלמן ליברמן" בכאן רשת ב.
באונייה שעליה העפילה שושנה לארץ נכחו בסך הכל 12 בני אדם, בהם גם הוריה של עופרה. האונייה הצליחה להגיע עד לארץ ישראל, אך הבריטים ששלטו באותה התקופה תפסו אותה ושלחו את המעפילים למחנה המעצר בעתלית.
מי שהוחרגה הייתה שושנה, שאותה הבריטים החליטו לשחרר מכיוון שהייתה בהיריון. שושנה הייתה אחת מהראשונים שהגיעו לקיבוץ העוגן, ולקחה חלק בבנייתו.
עופרה מספרת כי בימיו הראשונים של הקיבוץ, התקבלה החלטה כי עד שהמצב הכלכלי יתייצב, הזוגות לא מורשים להביא ילדים. גם במקרה הזה שושנה הוחרגה שכן כבר הייתה בהיריון. כשילדה את בנה אורי, הוא היה לילד הראשון של קיבוץ העוגן.
אורי גדל בקיבוץ יחד עם חבריו בסביבה ללא ילדים כלל. כשהגיע לגיל 4, והאיסור על לידה בקיבוץ נשאר בעינו, החליטה משפחתו לעזוב לקיבוץ שער הגולן, בכדי שאורי יוכל לגדול עם ילדים בני גילו.
אז, בשנת 1945, קיבלה שושנה עותק של הספר "נעורי המלך הנרי הרביעי" כמתנת פרידה של הקיבוץ. בעמוד הפתיחה נכתבה הקדשה החתונה בשם "קיבוץ העוגן". בהקדשה נכתב: "שושנה, בעד מסירותך לשלומם של חברינו, עת יד המגפה הייתה בנו, שאי את תודתנו העמוקה והחברות, קיבוץ העוגן, 28.11.45".
עופרה מספרת כי הכוונה היא למפגת הטיפוס ששררה בקיבוץ באותה העת. עוד לדבריה של עופרה, היא מאמינה כי יכול להיות שאביה הוא זה שכתב את ההקדשה המסתורית. "הוא כבר ידע עברית כשעלה לארץ, ידע לכתוב ולקרוא. הכתב מאוד מוכר לי, והוא הכיר את משפחת מרמלשטיין", סיפרה.
עוד בנושא
