"אנחנו לא בית ספר שמחנך למוות על קידוש השם. אני רוצה תלמידים חיים, שיבחרו בחיים, שיעריכו את החיים, שיהנו מהחיים שלהם, שיצמחו ויפרחו. אני לא מוכן לדבר בשפה אחרת", אומר הרב שלומי דנינו, מנהל תיכון הימלפרב, ש-11 מבוגריו נפלו מאז תחילת המלחמה לפני שנתיים.
בריאיון במסגרת הפרויקט המיוחד "אחד על אחד" של כאן רשת ב' סיפר הרב דנינו על הימלפרב, בית ספר תורני לבנים בירושלים, שמלבד רמתו האקדמית הגבוהה ידוע בגישתו הפתוחה, בשימת הדגש על חינוך גופני ובאחוזי הגיוס הגבוהים לצה"ל.
לדברי הרב דנינו, התלמידים שמגיעים אל הימלפרב הם "שומרי תורה מצוות שחיים בחברה דתית מודרנית", והוא מדגיש כי שתי הצלעות של המשפט חשובות באותה המידה. "אנחנו רוצים לחיות בחברה שהיא מודרנית, שאינה מתבדלת, שבה התלמידים הם שומרי תורה ומצוות. התורה של הימלפרב היא תורה בלי קוצים, היא תורה לא שורטת, תורה מאפשרת ומכילה. אנחנו מחנכים אותם למשהו מורכב יותר, שיש בו גם ביקורת".
אחת מהאפשרויות שמציע בית הספר לתלמידים היא מגמת קולנוע, ובמסגרתה יוצרים התלמידים סרטי גמר בכל שנה. "לפני שנתיים, בסרט הגמר של אחד מהחבר'ה בכיתה י"א הייתה סצנה שבה היה מגע בין השחקן לשחקנית", סיפר הרב דנינו. "אני לא טהרן, אני לא צדקן יותר מדי, אבל שאלתי למה צריך את זה לסצנה? אם תסביר לי למה, אז הכול בסדר".
"אני לא נגד. אני בעד תרבות, אני בעד לצרוך אותה. אני אומר להם שישמעו את כל המוזיקה שהם רוצים, שיקראו, שירחיבו את הדעת. האם זה מתאים לכל אחד? לא יודע. לא יודע", הסביר.
כשהתבקש להסביר מה הוא מגדיר "חינוך למורכבות", פירט דנינו: "זה חינוך לאמירה יותר ביקורתית. אנחנו מחנכים אותם בעולם שהוא פתוח. אני לא רוצה להתעלם מזה. יש להם בטלפונים את כל הפלטפורמות האפשריות, הם חשופים לכל דבר, הם קוראים כל דבר ושומעים כל דבר. אם אין לי מה להגיד להם על זה אני סתם פושע, ואני גם הופך להיות לא רלוונטי".
"הנחת העבודה שלנו היא שכל דבר שיש מחוץ לבית הספר, יש אותו גם בתוכו", המשיך. "אם אני לא יודע על זה - זה רק אומר שאני לא יודע, לא שהוא לא קיים".
"ויכוחים בחדר המורים? אני לא רק חי עם זה בשלום, אני רוצה את זה"
מבחינת הרב דנינו, השאיפה שלו היא שכל בוגר בית הספר שמגיע לשנות ה-30 לחייו "יהיה אדם משפיע ברמה הציבורית, יהיה שומר תורה ומצוות, וכשהוא יסתכל אחורה על בית הספר שלו הוא יגיד 'וואלה, לא חרטטו אותי בהימלפרב. דיברו איתי אמת'".
בסגל המורים בבית הספר יש שומרי מצוות ויש שאינם, סיפר דנינו. "ככה זה, זה העולם הנורמלי שבו התלמידים יהיו כל החיים שלהם. בעיניי זה דבר חשוב. זה לא אומר שאין ויכוחים בתוך חדר המורים - ימין, שמאל, ליברלים יותר, ליברלים פחות. אני לא רק חי עם זה בשלום, אני רוצה את זה".
כחלק מגישה זו, השואפת להפגיש את התלמידים עם גישות והשקפות שונות, בית הספר מזמין אנשי ציבור מתחומים שונים לשוחח עם התלמידים. "הנחת העבודה שלי היא שבעוד 15 או 20 שנה החבר'ה האלה יעמדו בעמדות מפתח ציבוריות, ואני רוצה שהם יפגשו אנשים שילמדו אותם דברים שאני לא יכול", הסביר דנינו.
"מפקד הימ"מ לשעבר ח' היה אצלנו. אנשים רואים אותו ולא יודעים מי הוא, ובסוף זה גיבור ישראל, שגם איבד את הבן שלו ב-7 באוקטובר. הוא תיאר לתלמידים את החוויה של לשבת לשתות קפה באיזשהו מקום, ודקות לאחר מכן, כשהטעם של הקפה עוד בפה שלו הוא נמצא באיזה מבצע משוגע. התלמידים ישבו פעורי פה".
אורחים נוספים שבית הספר הזמין לשיח עם התלמידים והמורים הם השופט המנוח סלים ג'ובראן ("היה לנו מה להגיד על המורכבות של העמדות שלו") ונשיאת בית המשפט העליון לשעבר אסתר חיות. "התרשמנו מאוד מזה שהיא מאוד עדינה ולא מתלהמת. היא לא תמימה, אבל יש משהו בעדינות שלה. יש אג'נדה ויש עם מה להתווכח, אבל זה היה מאוד מרשים", אמר.
דנינו, שמלמד בבית הספר זה 26 שנים, איבד במלחמה גם את חברו ורב בית הספר, סרן במיל' הרב אבי גולדברג, שנפל בלבנון באוקטובר 2024. "אני מכיר אותו הרבה שנים. אותו, את אשתו רחל ואת הילדים", סיפר. "בתוך בית הספר הוא היה דמות מאוד משמעותית ודומיננטית. בפעם הראשונה שבה הגיע לבקר בבית הספר בזמן המלחמה הוא ראה אותי במסדרון והתחיל לברך 'שהחיינו'".
"אמרתי לו 'אבי, השתגעת? מה קורה לך?', והוא השיב לי 'אני מאוד מתרגש שאני כאן. לא הייתי בבית הספר מאז תחילת המלחמה ומבחינתי אתה נציג בית הספר, אז אני אני מברך עליך שהחיינו'. זה הסיפור שלו".
"יום אחרי שמחת תורה, שנה אחרי פרוץ המלחמה, ידענו כמו כל עם ישראל שהיה אירוע בלילה בלבנון. ב-07:30 בבוקר קיבלתי טלפון מאמא של אחד התלמידים אצלנו שאמרה שהיא באה לקחת את הילד הביתה. שאלתי אותה מה קרה", סיפר, "והיא אמרה לי שאבי נהרג".
"אמרתי לעצמי שיש לי עשר דקות, אולי אפילו פחות, שבהן אף אחד בבית הספר לא יודע עדיין. עד אז חווינו נפילות של בוגרים, אבל זה סיפור אחר לגמרי. כינסנו את המורים מיד אחרי התפילה וסיפרנו להם. זה כמו למשוך את השטיח מתחת לרגליים של האנשים. אני זוכר את הפנים של אחד המורים, הוא פשוט נהיה לבן. ועכשיו המורים שחטפו את זה לפני שתי דקות צריכים בעוד חמש דקות לתווך את זה לתלמידים".
"הוויכוח עם החרדים הוא עמוק, נאלצנו להפסיק ללמוד יחד"
בקצה הרחוב שבו ממוקם הימלפרב שוכנת הישיבה החרדית-ליטאית "קול תורה", שאיתה קיים בית הספר שיתוף פעולה. "הרגשנו שאנחנו רוצים ליצור גשר מאוד בסיסי עם הציבור החרדי, ולעשות את זה דרך לימוד. במשך הרבה שנים עשינו את שיתוף הפעולה עם בני הישיבה, שבאמת הגיעו ללמוד גמרא עם החבר'ה שלנו, אבל בשנה האחרונה זה כבר נהיה יותר קשה", סיפר דנינו. בשל המחלוקת סביב גיוס החרדים, שיתוף הפעולה הופסק ולא ימשיך לשנה הבאה.
"הוויכוח הוא מהותי, לא פרסונלי. הוא ויכוח עמוק על איזו תורה יש לנו", הסביר. "במשך שנתיים מאז שהתחילה המלחמה לא עצרנו את שיתוף הפעולה, אבל עכשיו החלטנו שזה קצת יותר מדי בשבילנו, אז הודענו להם שבשנה הבאה לא נמשיך.
עשרה מבוגרי בית הספר נהרגו מאז תחילת המלחמה, ואחד הלך לעולמו בביתו בעת שירותו בצה"ל. דנינו מספר שחרף גודלו של בית הספר הוא הכיר כל אחד מהם באופן אישי. על "שגרת" הביקורים בבית העלמין שנכפתה על הקהילה סיפר: "מבחינתי, ללכת להר הרצל פעם בשנה ביום הזיכרון זה בסדר. אבל להיות פעם בשבוע בהר הרצל - זה לא מתאים לי. ממש לא. זה כבד, זה קשה. אני לא מחשיב את עצמי מנהל שכול ולא מורה שכול. אני לא במעגל הראשון, לא בשני, אולי בשלישי וגם בזה אני לא בטוח. זה מאפשר לי למקם את האבל ואת הצער במקום שמגיע לו".
על מערכת היחסים עם המשפחות השכולות בקהילת הימפלרב סיפר דנינו: "למדתי שצריך מאוד להיזהר. צריך להיות שם בלי להעיק עליהן. למרות זאת, אנחנו רוצים להיות שם מיד כשאנחנו שומעים. גם אם זה מוצאי שבת, אני לא מחליף את החולצה ומגיע לבית המשפחה עם החולצה הלבנה של שבת".
בשנה שעברה היה היום הראשון ללימודים, 1 בספטמבר, קשה במיוחד בהימלפרב. בבוקר אותו היום הודיע דובר צה"ל על הירצחם בעזה של ששת החטופים, בהם הירש גולדברג פולין, גם הוא בוגר בית הספר. "בערב שלפני התחילו להגיע שמועות על הנרצחים. בשעה 06:00 בבוקר כינסנו את ההנהלה לישיבה והחלטנו שהתלמידים צריכים 1 בספטמבר. עמדנו בשער וחילקנו סוכריות על מקל לכל תלמיד, למרות שכולם כבר ידעו מה קרה. כמה דקות אחר כך כבר הייתי מתחת לבית של הירש. אני לא אשכח את הבוקר הזה", סיפר.
