דוח מבקר המדינה חושף היום (שלישי) כשלים חמורים בהתמודדות מערכות החינוך והבריאות עם מצב החירום בזמן מלחמת חרבות ברזל. מהמסקנות עולה כי בתי החולים לא מוגנו כראוי, באופן שהוביל לצמצום במתן שירותי הרפואי ופגיעה ממשית בחולים - שנאלצו להפסיק טיפולים באמצע. על פי הנתונים, כמחצית ממיטות האשפוז בבתי החולים ליד הגבול לא ממוגנות, וכ-48% ממכשירי הדימות, איתם עורכים בדיקות כמו אולטרסאונד ו-MRI, נותרו לא ממוגנים. במרכזי העל ליד הגבול, שנועדו להתמודד עם מקרים רפואיים מורכבים, התגלה כי מחצית מחדרי הצנתור לא ממוגנים.
בבתי החולים ביתר הארץ נחשף כי 71% ממיטות האשפוז נותרו ללא מיגון, וכך גם 56% מחדרי הניתוח. במרכזי העל שלא סמוכים לגבול התגלו הפערים החמורים ביותר: 64% ממיטות הטיפול הנמרץ נותרו ללא הגנה, כ-56% מחדרי הצינתורים אינם ממוגנים וכך גם 69% ממכשירי הדימות.
משרד הבריאות אומד את עלות מיגון המערכת בכ-5 מיליארד שקל, בעוד שבפועל הממשלה הקצתה במהלך 2024 רק חצי מיליארד שקלים בלבד. "התקציב מחייב הכנת תוכנית לאומית ארוכת טווח, שהמבקר מציע שתהיה חלק מהחלטת ממשלה ייעודית", נכתב בדוח. על פיו, כבר בנובמבר 2023, בחודש העוקב לפרוץ המלחמה, המבקר מתניהו אנגלמן שלח מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא, אך פערי המיגון נותרו בעינם. "המסקנה היא שבעת הסלמה ביטחונית, מכיוון שאין רמת מיגון טובה, בתי החולים נאלצים לצמצם את היקף שירותי רפואה. יש פגיעה ביכולת לתת מענה רפואי בחירום כמו באירוע רב נפגעים", הוא כותב. אנגלמן התייחס בדבריו לפגיעת הטיל האיראני בבית החולים בורוקה ביוני אשתקד.
בדוח על מערכת החינוך, אנגלמן כתב כי בכמעט מ-40% מבתי הספר לא כל התלמידים הצליחו להגיע בתוך זמן ההתרעה למרחבים המוגנים. על ההקלות בבחינות הבגרות בעת המלחמה כתב המבקר כי הדבר הביא לעלייה בציונים בבחינת דבר שהביא להינף יתר בציונים ובכך פגע במעמדן של בחינות הבגרות כמשקפות בין השאר את היכולת האקדמית של התלמידים.
הדוח מפרט איך מערכת החינוך לא השכילה לשפר את מסקנות מגיפת הקורונה על מערך הלמידה מרחוק - והדבר הוביל לכישלון בימי המלחמה. יותר מ-400 אלף תלמידים שהו במוסדות החינוך ללא מיגון ראוי בזמן מגיפת הקורונה, ולמשרד החינוך לא היו נתונים על המיגון בכמחצית מגני הילדים. על פי הדוח, במשרד החינוך לא הכשירו מורים ולא סיפקו תשתיות מתאימות ללמידה מרחוק בשעת חירום. "רכיבים מהותיים לשיפור האפקטיביות של הלמידה הדיגיטלית בשגרה לא מומשו, כך שהאפקטיביות של למידה זו לא השתפרה במידה ניכרת במהלך מלחמת חרבות ברזל, ולא חלה 'קפיצת המדרגה' המתחייבת באיכות של הלמידה מרחוק במערכת החינוך", כתב המבקר. עוד עלה כי למרות ההבטחות לאורך השנים משרד החינוך טרם השלים את הכנתה של תוכנית אסטרטגית לאומית רב-שנתית לקידום הלמידה הדיגיטלית.
על פי הדוח, משרד החינוך גילה כבר בתחילת 2023 שמוכנותם של בתי הספר להצטייד באמצעים ללמידה דיגיטלית נותרה חסרה. שכ-23% מהמוסדות שהשיבו על סקר המשרד נמצאו ברמת הצטיידות נמוכה, וכ-66% ברמת הצטיידות בינונית. במקביל, מסקרי המנהלים וההורים שערך משרד מבקר המדינה עלה כי גם בעת המלחמה היה מחסור ניכר באמצעים ללמידה ולהוראה מרחוק - בעיקר בקרב התלמידים (בכ-72% מבתי הספר), אך גם בקרב המורים (בכ-48% מהם). עוד נמצא כי כרבע ממנהלי בתי הספר שלא הפעילו למידה מרחוק במצב החירום ציינו את המחסור בציוד כאחת הסיבות העיקריות לכך. כמו כן, בדוח מצוין כי מורים רבים לא הוכשרו ללמידה מרחוק.
בצה"ל התייחסו: "ככלל, האחריות למיגון חלה על בעל הנכס. האחריות לבקרה, לתחזוקה ולאכיפה על מקלטים ציבוריים מוטלת על הרשות המקומית, זאת על פי חוק ההתגוננות האזרחית. לפיקוד העורף אין סמכות בחוק לעסוק בעניין אחזקת מקלטים פרטיים. תוכנית המיגון בכל רשות נתונה להחלטת הרשות המקומית. פיקוד העורף קבע כי יינתן סיוע בתהליך גיבוש התוכנית לרשות שתרצה בכך. פיקוד העורף מסייע לרשויות המקומיות שהחליטו לאמץ את התוכנית כחלק מתפיסת ההפעלה בחירום במנחה מקצועי ובסיוע של המחוז הרלוונטי בפיקוד העורף".
