בג"ץ הוציא הבוקר (רביעי) צו על תנאי שמורה לראש הממשלה בנימין נתניהו לנמק מדוע הוא לא מפטר את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
הצו שהוציא בג"ץ למעשה מעביר את ה"נטל" לנתניהו להסביר את שיקוליו שבגינם הוא לא מפטר את השר לביטחון לאומי, בצל הטענות שבן גביר פועל בניגוד לדין בכל הנוגע להתערבות בעבודת המשטרה ומינויים. בעתירות המבקשות להזיז את בן גביר מתפקידו ידון הרכב מורחב של תשעה שופטים - שהוא רוב כמעט מוחלט של שופטי העליון המכהנים כיום.
לטענת העליון, נתניהו לא השיב בצורה עניינית לעתירות שהוגשו, אלא הסתפק באמירות כלליות לפיהן בג"ץ לא יכול להתערב בנושא ושאין לו סמכות שיפוטית. אם נתניהו לא יענה גם לצו הנוכחי שהוגש הבוקר - ייווצר משבר חוקתי חריף שמהווה יותר מהפרה "רגילה" של פסק דין.
בתגובה לצו שהוציא בג"ץ, צייץ השר בן גביר ברשת X: "אין לכם סמכות. לא תהיה הפיכה". בסרטון שהוציא השר הוא הוסיף: "בג"ץ לא רק רוצה לפטר אותי, הוא רוצה לפטר את העם, הוא רוצה לפטר מיליוני מצביעים ולשלול מהם את זכות הבחירה. זה לא יקרה".
שר המשפטים יריב לוין תמך בבן גביר ומחה נגד הוצאת הצו: "הפירומנים בבג"ץ כבר מזמן מתנהגים כאילו הם הממשלה, הם הכנסת, ועכשיו הם גם מחליפים את העם. בלי סמכות ולו קלושה בחוק, בסתירה מוחלטת לעקרונות הבסיסיים ביותר של כל דמוקרטיה, הם יוצרים במו ידיהם משבר חוקתי חסר תקדים".
נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש, טענה בתוכנית "בחצי היום" בכאן חדשות ברשת ב', כי תגובת השרים לוין ובן גביר היא "קריאה ולכאוס" ו-"הסתה פרועה נגד השופטים" והזהירה כי ישראל בצעדיה הראשונים של דיקטטורה.
"דברי החוצפה וההבל של החוצפנים האלה - זלזול מוחלט בכל מוסדות המדינה. זה חסר גבולות. הסתה של הציבור לא לקיים את החוק. זה חלק מתוכנית לחסל את כל מוסדות השלטון שהיו פה מאז קום המדינה. והשארת השליטה של הממשלה בלי פיקוד של הכנסת ובית המשפט".
העתירות שהוגשו נגד התנהלות בן גביר מייחסות לשר התערבות פסולה בעבודת המשטרה, חשש להתערבות פוליטית והשפעה על חקירות. בניסיון למנוע מהנושא הנפיץ להגיע לבג"ץ, הגיעו בעבר השר והיועמ"שית למתווה הסכמות שמטרתו להסדיר את העניין. אולם בן גביר לא עמד בהסכמות אלה, דבר שסלל את הדרך להגשת הצו היום.
מוקדם יותר השבוע פרסמנו בכאן חדשות ברשת ב' כי בקואליציה שוקלים לקדם מחדש את "חוק דרעי 2", על מנת לסכל ניסיון לגרום לפיטוריו של השר בן גביר. על פי החוק, שאושר בקריאה ראשונה אך נבלם רגע לפני אישורו הסופי ב-2023, שופטי בג"ץ יהיו מנועים מלהתערב במינוי או הדחת שרים.
עוד בנושא
