בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל היום (שני) את עתירתה של רפ"ק רינת סבן נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בית המשפט הורה לשר לאפשר את קידומה של סבן. בן גביר חויב גם בהוצאות התביעה. השר בן גביר מתכוון לערער על החלטת השופט דוד גדעוני בעניין.
בנימוקים לפסק הדין, נכתב כי סירוב השר עומד בניגוד קוטבי לעמדתם של גורמי המקצוע במשטרה - ובראשם מפכ"ל המשטרה דני לוי. עוד נכתב כי השר לא נתן מענה אמיתי לעמדת גורמי המקצוע, לאחר שהוא עצמו אישר בתחילה את הקידום. בנסיבות אלה נקבע כי סירוב השר עולה לכדי חוסר סבירות קיצוני המצדיק התערבות. הטענה כי ההליך המינהלי טרם הושלם - נדחתה.
בית המשפט נדרש גם לטענות שהעלו העותרות ושאליהן הצטרפה היועצת המשפטית לממשלה כי החלטת השר להימנע מקידומה של העותרת נגועה בשיקולים זרים - בעיקר בשל מעורבותה של סבן בחקירת תיקי נתניהו - ומעוררת חשש לפגיעה בעצמאות המשטרה באופן שעלול להטיל מורא על חוקרי המשטרה.
השופט דוד גדעוני ציין בהחלטה כי בשלהי 2024 אישר השר לביטחון לאומי את המלצת המפכ"ל וסגל הפיקוד הכללי של המשטרה לקידומה של סבן וחתם על כתב מינוי שלה לתפקיד עוזרת ראש אגף חקירות ומודיעין בדרגת סגן ניצב, וזאת בלא כל הסתייגות. היות והשלמת קורס פיקוד ומטה הוא תנאי לדרגת סגן ניצב, צוין כי הדרגה תוענק לעותרת עם סיום הקורס. זמן קצר לאחר אישור השר, יצאה סבן לקורס והשלימה אותו בהצלחה.
במהלך הקורס סבן זומנה למסור עדות בתיק 4000 המתנהל נגד ראש הממשלה. רק לאחר מכן חלה תפנית בעמדת השר והוא נמנע מלחתום על אישור העלאתה בדרגה. במשך מספר חודשים סירב בן גביר לנמק את הדבר ולאחר פניית הייעוץ המשפטי לממשלה אליו, העלה בדיעבד סוגיות ונקודות הטעונות לשיטתו בירור.
סוגיות אלה נגעו בעיקר לעדות שמסרה בעבר כקצינה זוטרה בצוות חקירת יועצי ראש הממשלה בראשית 2020, ולהערות שהעיר בית המשפט העליון בעניין זה, וכן לעדות שמסרה בתיק 4000.
בן גביר מסר בתגובה: "טענת בית המשפט המחוזי כי לשר אסור לשקול את מעורבותה של סבן בחקירות לא חוקיות של לשכת ראש הממשלה היא בעצמה שיקולים זרים, ומלמדת שכל פסק הדין מושתת על שיקולים זרים. במדינה מתוקנת חוקרת שמעורבת בחקירה לא חוקית צריכה לסיים את שירותה במשטרה ולא לקבל הגנה מיצחק עמית ושלוחיו".
בן גביר החליט כי קצינה במשטרה לא תקודם לראש מדור חקירות: "כשלים חמורים בהתנהלותה"
בתוך כך, השר בן גביר החליט שלא לקדם את מינויה של קצינת המשטרה רותי האוסליך לראש מדור חקירות באגף החקירות והמודיעין ולא לאשר את קידומה בדרגה. זאת, בטענה לכשלים חמורים בהתנהלותה, שלדבריו לא מאפשרים את קידומה לתפקיד בכיר ורגיש במערך החקירות.
אתמול מתחה היועצת המשפטית לממשלה ביקורת על התנהלותו של בן גביר וטענה כי אינו מקדם את האוסליך "בשל שיקולים זרים ופוליטיים, ובניגוד לעמדת המפכ"ל וסגל הפיקוד הבכיר".
"ממכלול הדברים עולה כי המשקל שניתן על ידך לקידום קצינים תלוי בטעמים פוליטיים ובאינטרסים שאינם מן המניין, שהם שיקולים זרים להליך זה", כתבה גלי בהרב מיארה. "בכך אתה מסמן לשוטרים ובכלל זה לקציני חקירה שעוסקים בנושאים רגישים ביותר כגון עבירות שחיתות שלטונית ועבירות ביטוי והתבטאויות ברשת כי אם יפעלו באופן שיתאם את רצונותיו הפוליטיים של השר יקודמו גם אם הדבר כרוך בהליך משמעתי או פלילי".
לפי עמדת השר, האוסליך הוציאה תחת ידה מכתב רשמי וחתמה עליו תוך שימוש בתואר ובתפקיד שאליהם לא מונתה ולא קודמה בפועל, בשעה ששאלת מינויה עדיין הייתה מצויה בבחינה על ידי השר הממונה, בהתאם לחוק. לטענתו מדובר בהתנהלות חמורה "שעד למועד קבלת ההחלטה לא זכתה לכל הסבר או התייחסות מצד הקצינה".
