דוח המבקר העלה כי בשנים הקרובות זמינות שירותי הרפואה, בייחוד הרפואה היועצת, בעיקר בפריפריה. המבקר העלה את הסיבות בגינן הזמינות נפגעה: פרישת רופאים, רפורמת יציב שמצמצמת את לימודי הרפואה במדינות מסויימות בחו"ל,הזמן הארוך להכשרת רופאים והעליה בביקוש כתוצאה מהזדקנות האוכלוסיה.

לפי הדוח, התחום עם זמן ההמתנה הארוך ביותר הינו ראומטולוגיה, כאשר בכל קופות החולים חולות וחולים ממתינים לתור בין 53 ימים ל-71 ימים. כאמור, זמני ההמתנה ארוכים גם התחומים נוספים. כך, בני 70 ממתינים בין 55 ל-62 ימים לאנדוקרינולוג, כמעט פי 2 מבני 20-30 שממתינים בין 32 ל-40 ימים. יש לציין כי יותר ממחצית התורים שנקבעו לרפואה יועצת בכל קופות החולים לא מומשו (52.5%), דבר אשר פוגע בהיצע התורים ומוביל להתארכות זמני המתנה.

זמן ההמתנה הקצר ביותר הינו לאורטופדיה, 13-20 ימים, ולאף אוזן גרון, 15-20. כמו כן, קיים פער בין הפריפרייה לתל אביב בתחומי הרפואה, כאשר בפריפריה מוצעים בין 18 ל-35 תחומי רפואה בקופות החולים לעומת 69 בתל אביב. 

ביחס ללימודי רפואה, 58% מבוגרי לימודי הרפואה בשנת 2020 למדו בחו"ל ו-34% ממקבלי רישיונות הרפואה בשנת 2022 למדו באוניברסיטאות בחו"ל שמשרד הבריאות הפסיק להכיר בהן.

על כן, המבקר המליץ בדוח שמשרד הבריאות יפעל לבניית מודל מתאים להעברת מידע בנוגע למצבת הרופאים בישראל ושמשרד הבריאות בשיתוף קופות החולים יגבש תכנית למדידה שיטתית ואחידה של זמני המתנה לתורים. בנוסף, המבקר המליץ לשקול יצירת "מרפאה אחודה" שתציע מאגר רופאים של כל הקופות כדי להתמודד עם המחסור בפריפריה.

צילום: נתי שוחט, פלאש 90