באמצע מלחמה עם מאות לוחמים ולוחמות הרוגים, מאות אלפי מילואימניקים ששלוש שנים לא זוכים לגדל את הילדים שלהם ולחיות את החיים, מיליוני הורים אחים ובני זוג שחיים בחרדה - הכנסת אישרה חוק שימנע את הסנקציה הכי בסיסית ממשתמטים מפרי חוק.
דף אחד ועליו רשימה של שמות באותיות קידוש לבנה מספר את הסיפור כולו:
יצחק גולדקנופף
משה גפני
מאיר פרוש
אורי מקלב
יעקב טסלר
יעקב אשר
יצחק פינדרוס
אלה שמות חברי הכנסת שחתמו בעזות מצח על "גילוי הנאות" שבו הם מספרים שיש להם ילדים ונכדים שייהנו מהפטור ממעצר עריקים חרדים.
המסר ברור: בזמן שאתם, אנחנו, תשלחו את הילדים, הנכדים, בני ובנות הזוג, החברים והשכנים שלכם לקרב, להסתכן במוות או פציעה בגוף ובנפש - היקרים להם מוגנים ושמורים מכל משמר. כמה קל לשבת בכנסת, בקבינט, לעלות לשידורים ברדיו ובטלוויזיה ולספר שצריך להכניע את האוייב, בזמן שאתה עצמך יודע שלא תיפול שערה משיער אהוביך.
בטקסט המביך הזה הם כותבים שהילדים והנכדים שלהם "משמשים כשבט לוי" ומספרים שהם גאים בהם - אלא שמי שלמד קצת תורה בחייו יודע ששבט לוי היה קטן, שירת בקודש ולא הייתה לו נחלה - בעוד שהם עצמם נאבקים יום יום כדי לגזול את כבשת הרש, לקבל תקציבי ענק שהם לא זכאים להם ולכבוש כל תקציב ונחלה.
ואם להמשיך במקורות אין טובה כמו ההגדה של פסח: "רשע מה הוא אומר, מה העבודה הזאת לכם? לכם ולא לו". ראש ממשלה שמגיע למליאה כדי לוודא שהחוק הזה יעבור מעביר גם הוא מסר ברור - "הפוליטיקה שלי מעל חיי הילדים שלכם". ככה פשוט.
וכשראשי המחנה, אלה שמכהנים בכנסת ישראל ומתפרנסים מכספי ציבור נוהגים ככה - החוזה הבסיסי ביותר בין ההורים ששולחים את ילדיהם לקרב לבין המדינה מתרסק. את הכתם של מה שקרה היום בכנסת אי אפשר יהיה למחות לעולם.
