יש רגעים שפשוט אי אפשר לשכוח איפה היית בהם. נפילת התאומים, רצח רבין, פרוץ טבח 7 באוקטובר. שלוש שנים אחרי, עדיין מתגלים פרטים חדשים על שאירע באותו היום. מה בדיוק עשתה ההנהגה הישראלית באותן שעות, מתי הגיעו לקריה ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש השב"כ, ואיך התנהל הדרג המדיני-ביטחוני ברגעי החרדה באותו הבוקר.
הכאוס ותחושת הבלגן היו ברורים גם שעות ארוכות אחרי. כזכור, ימים ארוכים אחרי הטבח - עדיין שהו מחבלים בתוך שטח ישראל. אוגדת עזה נכבשה. משפחות בעוטף חולצו לעתים רק יותר מיממה אחרי הטבח. זה לא היה אירוע מנוהל בשום צורה. זה היה אירוע שהראה, שוב, מה קורה כאשר תרבות ה"יהיה בסדר" מחלחלת על אמת, כאשר האזהרות נתפסות כסרק, כשיש פער ובוז, שאינו נחלת צד אחד בלבד, בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני, כשאין אמון.
מאז החשיפה בכאן חדשות על כך שראש הממשלה נתניהו לא שוחח עם הרמטכ"ל דאז הלוי יותר משלוש שעות אחרי הטבח, לא מעט שואלים את השאלה הבסיסית - מדוע. אין לי תשובה לכך. ניתן גם לשאול, מדוע הלוי עצמו לא התקשר לראש הממשלה. גם בלילה שלפני, גם בשעות שאחרי.
אבל גם כאן, סעיף העובדות משנה משהו. מהשעה 07:15 בבוקר, שהה הרמטכ"ל בבור בקריה. קודם לכן הגיע לשם גם ראש השב"כ רונן בר, ראשון הבכירים שהתייצבו בקריה. שר הביטחון הגיע אף הוא סביב השעה 07:45. מאז, ועד להערכת המצב שהתקיימה לקראת השעה עשר בבוקר - שהתה הצמרת בבור בקריה. אחד ממשתתפי הדיונים באותן שעות תהה: "אנחנו כולנו שהינו בבור וחשבנו מה לעשות. מה הוא עשה?".
בעקבות הפרסום, לשכת ראש הממשלה פרסמה ביוזמתה מידע נוסף על לוחות הזמנים והציגה, לראשונה, מתי הגיע ראש הממשלה לקריה. לפי רישומי שב"כ, כך נכתב בהודעה, בשעה 08:22 הגיע נתניהו לקריה. מה עשה בכמעט שעתיים שחלפו מאז פרוץ הטבח? מדוע הפעם הראשונה שפגש ברמטכ"ל ובראש השב"כ הייתה רק שעה וחצי לאחר מכן? גם כאן, אין תשובות לשאלות הללו. משפחות רבות שאיבדו את יקירהם באותן דקות, משתוקקות לקבלן.
ויש פה עוד נקודה: ראש הממשלה נתניהו טען בשבועות האחרונים כי מערכת הביטחון במכוון לא העירה אותו, כי חששה שהוא יורה על מכת מנע. "המג'נון הזה", קבע נתניהו בהתייחס אליו, יעיר את חיל האוויר, יעיר את כל צה"ל ולא יאפשר לאיש להתקרב לגדרות. לצערנו, כל זה לא קרה גם שעות אחרי פרוץ הטבח. ובכל זאת, מה היה קורה אילו, איננו יודעים, ועל כך בדיוק בונה נתניהו.
שאלתם: למה לא העירו אותי ב-7 באוקטובר >> pic.twitter.com/3EnyY4Xeea
— Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו (@netanyahu) August 31, 2026
אבל מה קרה רק שישה ימים קודם לכן, אנחנו יודעים גם יודעים. ב-1 באוקטובר כינס ראש הממשלה נתניהו דיון הערכת מצב ביטחוני. הדיון התקיים בצל עימותים מחודשים שהיו בגדר הרצועה ודעכו בעקבות פעילות של קטר והבטחת כספים מהמפרץ, וגם עימות פנימי בתוך הממשלה, לגבי התנהלותו של איתמר בן גביר (שלא זומן לדיון).
"מג'נון"? דברי נתניהו על עזה - ימים לפני הטבח
בזמן אמת, דווח בכאן חדשות על המלצת מערכת הביטחון להביא להטבות כלכליות נוספות לעזה. אך רק לאחר הטבח, הגיע לידינו סיכום הדיון של ראש הממשלה נתניהו, בו אמר את הדברים הבאים: "ישראל עומדת בעת הזו בפני הזדמנות לקידום שלום היסטורי עם סעודיה. ישנם מדינות וארגונים ששואפים לטרפד זאת. נדרשים להילחם בניסיונות אלה ולסכלם - כדי לא לפספס את ההזדמנות ההיסטורית שלפנינו". עוד אמר כי "יש להקפיד על רמת פעלתנות ביטחונית אפקטיבית ושקולה ביחס לפעולות אויבינו". לא בדיוק "מג'נון".
באותו הדיון, תחת סעיף סיכום ראש הממשלה בנוגע לרצועת עזה, נכתב כי יש לפעול בעבור "העצמת השימוש במהלכים בתחום ההטבות ההומניטריות לחיוב ולשלילה לטובת השפעה על התנהלות ומדיניות חמאס", וכן הוחלט על קידום ההסדרה האזרחית עם חמאס - לצד קידום המוכנות המבצעית לחיסולים. איך כל זה מסתדר? זה לא.
השיטה - דיבור כפול לפרוטוקול ופרסומים סלקטיביים
הפרטים הללו גם לא מופיעים בתשובת ראש הממשלה למבקר המדינה, שממש לא בפעם הראשונה מציג ציטוטים ופרוטוקולים סלקטיביים על המבקר כדי להראות שהוא התריע ועשה - אך המציאות הוכיחה אחרת. בכירים שהשתתפו בלא מעט דיונים עם ראש הממשלה מתארים פרקטיקה מורכבת אף יותר מ"דיבור לפרוטוקול" - דיבור כפול לפרוטוקול. באותו הדיון, נאמרות אמירות לכיוון אחד - ולכיוון אחר, ממש זמן קצר לאחר מכן. כך, אפשר יהיה להציג למי שרוצה את מה שהוא רוצה לשמוע.
הדיון ב-1 באוקטובר הוא דוגמה לכך. מצד אחד, נתניהו טוען כי הזהיר "מפני ניסיונות של גורמים באזור להוביל להסלמה בתקופה הקרובה, הנחה שלא להתעלם ולא להיכנע לפרובוקציות של חמאס, והורה לקדם מוכנות מבצעית לסיכול הנהגת וגורמי החמאס". זה אכן מופיע בסיכום הדיון, אך משום מה, הושמטו החלקים האחרים בסיכום - בדיוק אלו שקראו להסדרה עם חמאס, לנקיטת שיטת "אקורדיון" בהטבות הכלכליות בעזה, והעצמת השימוש במהלכים בתחום ההטבות ההומניטריות "לחיוב ולשלילה".
הפרקטיקה הזו רחוקה מיישום מדיניות או משילות. דיון עם ראש ממשלה אמור לעצב את המציאות או לפחות לשאוף לכך, לא להשאיר את כל האופציות פתוחות.
ראש הממשלה נתניהו אמר באוקטובר 2023, במסיבת העיתונאים הראשונה שקיים לאחר הטבח, כי לאחר המלחמה, "כולנו נצטרך לתת תשובות לשאלות קשות. זה כולל אותי. היה פה מחדל נורא, והוא ייבדק עד תום". אין זמן יותר טוב לתת תשובות מאשר עכשיו - כשראש הממשלה של 7 באוקטובר מעמיד עצמו לבחירה מחודשת כדי להוביל את המדינה בכהונה נוספת. הציבור בסוף יכריע, כמובן, אבל כדאי שיהיו בידיו התשובות.
