שתי תופעות מדאיגות מעידות על עליית מדרגה משמעותית בשימוש באמל"ח על ידי ארגוני הפשיעה. ראשית: השימוש בטילי לאו צה"ליים. רק השבוע, התרחשו שני אירועים בסאג'ור ובג'לג'וליה. לפי אופי האירועים בשטח וירידת מחירי הנשק בשוק השחור, נראה שעם פתיחת יחידות מחסני החירום במלחמה נרשמו גניבות בהיקף עצום - גם של טילי נ"ט. לא בטוח כלל שהצבא מודע לכמויות הנשק שנגנבו ונמצאות בחוץ, משום שמאוד קל לדווח על תחמושת חסרה כ"שימוש לצורכי לחימה".
התופעה המטרידה השנייה היא השימוש ברחפנים מטילים. השבוע עוד אירוע, הפעם בנצרת, של רימון רסס שהושלך מרחפן. הנגישות לרימוני רסס היום הרבה יותר גבוהה משהייתה לפני ארבע שנים. להמחשה, ב-2023 נרשמו 75 אירועים פליליים עם שימוש ברימון רסס, ושנה אחר כך המספר קפץ ל-988, כמעט שלושה אירועים ביום.
אם מוסיפים את הרחפנים לתמונה, שגם הם נגישים וזולים מאוד, זה כבר הופך לקטלני ומאיים הרבה יותר. בכל הנוגע למאבק ברחפנים, המשטרה, הצבא, שב"כ וכלל מערכת הביטחון נמצאים הרחק מאחור בהבנת האיום ועוצמתו ובדרכי הפעולה נגדו.
לאחרונה נוהל תיק כלכלי בלהב 433, שחשף כי מאות רחפני תובלה ענקיים נרכשו בידי חברות בפזורה הבדואית באמצעות חשבוניות פיקטיביות. התיק חשף תשתית כלכלית משמעותית והביא להצלחה בחשיפת התופעה והכמויות. אלא שהרחפנים עצמם לא אותרו, ולא ידוע מה השימוש בהם כרגע, אלא רק ממדי הרכישות וההערכות כי אלו בחוץ ומשמשים להברחות.
אפילו ברמת התשתית הטכנולוגית, המשטרה היום מסורסת ביכולת שלה להשתלט או להתחבר לתדר שבין השלט לרחפן משום שאלו נעשים באמצעים טכנולוגיים שכרגע אסורים לשימוש, אחרי פרשת הרוגלות. לא ירחק היום שבו השימוש הפלילי הרחב בנשק זה יגיע גם למטרות טרור, בין אם בהשלכת רימוני רסס, או חלילה בשימוש ברחפני נפץ או רחפנים שסוחבים מטענים - כפי שראינו בזירות לחימה.
