האירועים שהתרחשו הלילה (שלישי) במודיעין הם פשיטת רגל של מערכת האכיפה, של המשטרה ושל המשטרה הצבאית. זו כניעה לאלימות ומסר לציבור שהמשטרה מורתעת.
שוטרים צבאיים שהגיעו לעצור עריק נאלצו להתקפל אחרי שהמון ניסה להסתער על הבניין שאליו הם נכנסו והתעמת עם שוטרים. העצור שוחרר בלחץ הפורעים וההמון חגג את הניצחון והעביר מסר לשוטרים: "אל תתעסקו איתנו". בקבוצות החרדיות הופצו בהמשך הודעות: "המשטרה התקפלה", "ניצחנו את המשטרה".
האירוע הזה לא מתרחש בחלל ריק. בכאן חדשות פורסם לאחרונה כי הרשות לאכיפת מקרקעין לא מבצעת אכיפה במהלך סוכות כלפי מבנים מסוכנים - מחשש לעימותים. פקחי רשות המסים הותקפו בבני ברק, ופקחי עיריית ירושלים הותקפו במאה שערים. אכיפה כלפי עריקים לא מתבצעת בפועל, למרות פסיקת בג"ץ, מאותה הסיבה. המסר שמחלחל - יש שכונות שהן אקס-טריטוריה, ושם איש הישר בעיניו יעשה.
ההתדרדרות באכיפה ובסמכות המשטרה בחברה החרדית בארבע השנים האחרונות אינה מקרית. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שצועק מעל כל במה שהוא הגב של השוטרים, ממלא פיו מים באירועים כמו זה. כשזה לא נוח פוליטית - גם שוטרים שמושפלים, מותקפים וסופגים קריאות "נאצים" הם לא הראשונים לקבל גב.
המסר של הכוח הפוליטי של החרדים מול השר חילחל גם לקצינים. כשהקידום והדרגה הם המנוע, אף אחד לא רוצה להיות זה שייכנס לעימות עם גורמים פוליטיים חרדים ועם השר - וכאן הפוליטיקה ניצחה את האכיפה המקצועית.
שאלה לא פחות חשובה היא איפה הצבא, שקציניו הבכירים מתריעים על מחסור חמור בחיילים ועל הצורך הדחוף בגיוס כלל חלקי האוכלוסייה? הסנקציות האזרחיות והפליליות הוכיחו את עצמן כמקדמות גיוס. במקום שהרמטכ"ל זמיר ידפוק על השולחן וידרוש אכיפה אינטנסיבית, ידרוש גם מהמשטרה לעשות את עבודתה, גם בצבא לא עושים כל מאמץ לעמוד בפסיקת בג"ץ שדרשה אכיפה נגד משתמטים.
ב-15 לאוקטובר המדינה צריכה לתת עדכון לבג"ץ על אלו צעדים ננקטו כדי לעמוד בפסיקה, שאינה משתמעת לשתי פנים. ספק גדול אם בג"ץ יקבל את התשובות.
