כמה דברים שחייבים לדעת כדי להבין מה הולך לקרות פה בקרוב. לדוגמה, שהממשלה עומדת לקדם את חוק דרעי השני, שהוא בעצם התיקון השני של חוק יסוד הממשלה כדי שדרעי יוכל לכהן. בכלל בואו ננצל את ההזדמנות ונשאל מה זה בכלל חוקי יסוד? בהרבה מדינות בעולם מקובל שיש חוקה. אצלנו ניסו, מאז שהמדינה היתה צעירה לחוקק אחת כזאת. אבל כמו שמקובל בישראל, לא הצליחו להגיע להסכמות.
אז כרגיל אצלנו, הלכו על שיטת הסלמי: לבנות את החוקה בשלבים, פרק פרק. כל פרק הוא בעצם חוק יסוד שהכנסת חוקקה עם השנים. חוק היסוד הראשון היה הכנסת, ואחריו הממשלה, הנשיא, השפיטה. הבנתם את העיקרון.
מה בעצם ההבדל בין חוק יסוד לחוק רגיל? חוק יסוד, שאמור להיות חלק מחוקה, אמור להיות במעמד גבוה מחוקים אחרים – שאותם אמורים לחוקק לפני העקרונות בחוקי יסוד. יותר מזה, אם חוק רגיל סותר את חוק היסוד, אפשר לבטל אותו.
אבל זה לא בדיוק ככה. יותר מזה: רוב חוקי היסוד לא משורינים אפילו. לדוגמה, כדי לבטל את חוק יסוד הנשיא ואת מוסד הנשיאות – אפשר בהצבעה רגילה, שניים מול אחד. כך גם את חוק יסוד השפיטה, סמכויות בג"ץ – חבר כנסת אחד יותר ואפשר לסגור את העסק.
רמה אחת מעל יש חוקי יסוד או סעיפים בחוק שהם משוריינים – כלומר שכדי לשנות או לבטל אותם צריכים 61 ח"כים. למשל את החוק שקובע שהבחירות לכנסת הן שוות וחשאיות אפשר לבטל ברוב כזה – 61 ח"כים, והבחירות הארציות ייראו אחרת. יש גם סעיפים שמשוריינים אפילו יותר, שרק רוב של 80 ח"כים יכול לבטל, כמו הסעיף על בחירות כל 4 שנים.
לישראל יש 13 חוקי יסוד, האחרון הוא חוק יסוד הלאום. אבל עד השנים האחרונות נזהרו מאד מאד מלגעת בהם ולשנות אותם. זה לא הפלסטלינה שעושים מהם לאחרונה. ככה לדוגמה הולכים לשנות שוב את חוק יסוד הממשלה כדי לאפשר לדרעי להיות שר. ואפשר לעשות את זה בקלות, כי כמו שראינו לא צריך רוב מטורף כדי לשנות חוקי יסוד.
כך חזרנו לנקודת ההתחלה: בלי חוקה מוסכמת, לישראל יש עדר של חוקי יסוד שאפשר את רובם לשנות די בקלות. זה מה שגורם למצב שבו משנים את עקרונות היסוד של ניהול המדינה, רק כדי שאדם מסוים שהורשע בפלילים יוכל להיות שר.
עם כל הדיבורים על רפורמה משפטית שתחזיר אותנו לעקרונות משפטיים של פעם, כדאי גם לזכור שעיקרון חשוב היה שחוקי יסוד הם חלק מחוקה שצריך לנהוג בהם בזהירות ובכבוד.
