הציבור מפולג, יש לו אמון נמוך במוסדות המדינה, וסומך על צה"ל לנצח

הציבור לא מאמין במוסדות, אבל סומך על צה"ל
הציבור העריך בסוף שנת 2022 את מצב הביטחון הלאומי של ישראל כ"סביר", אך אופטימי כלפי העתיד | כל הנתונים
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
שוק מחנה יהודה בירושלים, 24.06.21
צילום: צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לפי ״מדד הביטחון הלאומי״ של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שנערך בחודש דצמבר 2022, רוב הציבור הישראלי לא הביע אמון גבוה במשטרת ישראל, בבית המשפט העליון ובממשלה (הסקר נערך לפני השבעת הממשלה הנוכחית), לעומת רוב גדול שנתן אמון בצה"ל, במוסד ובשב"כ.

הרחבות וראיונות עם ח"כים, מומחים ואנשי ביטחון מהארץ ומהעולם יינתנו ב-1 במרץ, בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בשיתוף פעולה עם כאן חדשות

המספרים שמציג המכון למחקרי ביטחון לאומי באים על רקע המשבר החברתי, כאשר רוב הציבור המשיך להיות מודאג יותר מהאיומים החברתיים מבפנים (64%), מאשר האיומים הביטחוניים מבחוץ (26%), כשבראשם מדורגת הזירה הפלסטינית, על רקע ריבוי אירועי הטרור. תמונת המצב עגומה עוד יותר כשמתברר שיש לציבור פחות ביטחון בכך שהמדינה תוכל להתמודד מול אתגרים אלו בהצלחה  ועם העובדה שרוב הציבור חש שחלה ירידה ברמת הסולידריות החברתית (61%).

לגבי הסוגייה שמטרידה בימים אלו את החברה הישראלית בכללותה, עולה מהמדד כי רמת האמון מצד הציבור הישראלי (היהודי והערבי) לבית המשפט העליון עומדת על 41% והמשיכה לרדת ביחס לשנת 2021. ניכר כי משבר האמון חריף יותר בקרב צעירים ובקרֿב מי שמגדיר עצמו כמסורתי, דתי וחרדי בחברה היהודית. מניתוח הנתונים, רמת האמון הגבוה בקרבם צונחת לפחות מ-30%, ומגיעה לשפל של כ- 19% בקרב בני ה- 18 עד 24. מעניין לציין כי בין יהודים לערבים לא נרשמו הבדלים מהותיים ברמת האמון הגבוה בבית המשפט העליון.

מאידך, האמון של הציבור הישראלי בארגוני הביטחון – צה"ל, המוסד, ושב"כ – הייתה גבוהה יחסית בשנת 2022, אך גם ביחס למוסדות אלו, שלאורך השנים זוכים לרמה גבוהה של אמון הציבור, נרשמה ירידה ברמת האמון בקרב הציבור בהשוואה ל- 2021.

המחקר מגלה שחלה ירידה בתחושת הביטחון האישי של הציבור הישראלי במהלך 2022 ולראשונה ניתן להבחין כי הציבור חשש מפשיעה ומאלימות פלילית-אזרחית מעט יותר מאשר מאלימות על רקע לאומני-ביטחוני: מרבית הציבור מודאג בעיקר מפגיעה פיזית בהם או בבני משפחתם בעקבות נהיגה פרועה בכבישים (31.5%); 14.4% נוספים מודאגים מהיקלעות כעוברי אורח בעימות בין כנופיות או ארגוני פשע. כ- 30% הביעו חשש מפגיעה בביטחונם עקב פיגוע טרור, ועוד 13.6% הביעו חשש מפגיעה עקב מהומות אלימות בין ערבים ליהודים.

על רקע נתונים אלו, האמון שרוחש הציבור למשטרת ישראל ממשיך להיות נמוך ולרדת משנה לשנה: 30% בלבד השיבו כי יש להם רמת אמון גבוהה בארגון זה, ורק 16% האמינו כי המשטרה תוכל להתמודד בהצלחה עם הפשיעה בחברה הערבית.

כאשר נדרש הציבור לדרג את האיומים הביטחוניים החמורים ביותר על ישראל מבחוץ, מעניין לגלות שהסכסוך עם הפלסטינים תפס בפער ניכר את המקום הראשון, על רקע העלייה באירועי הטרור בשנה החולפת, עם 52%. ״איראן: הגרעין והאיום האזורי״ במקום השני עם 24%, והזירה הצפונית דורגה במקום האחרון עם 10% בלבד. הנתונים משקפים תמונת מצב דומה לזו שנראתה בשנת 2015 בעת גל טרור הסכינים, וכן היא ממשיכה את הלך הרוח מהשנה שעברה.

בנוגע לפתרונות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, בעשור האחרון חלה ירידה בתמיכת הציבור בפתרון שתי המדינות מ-65% בשנת 2015 ל- 53% בשנת 2022. עוד עולה מהמחקר כי 40% תומכים בהקמת מדינה פלסטינית במתכונת שמגבילה את מאפייניה: מפורזת, ללא חלוקת ירושלים ומבלי שתינתן לפלסטינים זכות שיבה; ו-12% נוספים תומכים בהקמת מדינה פלסטינית בכל מצב; 38% מתנגדים להקמתה וכ-10% השיבו שאין להם דעה בנושא. הציבור ברובו תומך בנקיטת צעדי היפרדות מהפלסטינים, כדי למנוע מציאות של מדינה אחת דו-לאומית (62%), אותה הוא מזהה כמסוכנת בעיקר בשל החשש מאובדן צביונה היהודי של המדינה (40%) ובשל החשש מאלימות גוברת בין הציבור היהודי לערבי (45%). 

לאורך השנים, רוב הציבור חש כי מדינת ישראל תוכל להתמודד בהצלחה עם איומים ביטחוניים-חיצוניים, 80% מהציבור סבור ש"ישראל יכולה לסמוך רק על עצמה" אל מול איומים אלו. בצל הדיווחים על כך שאיראן העשירה אורניום לרמה של 84%, מעניין לציין שמנתוני המדד עלה כי 54% מאמינים שישראל תוכל להתמודד בהצלחה מול אתגרי ביטחון הקשורים לאיראן גרעינית. תחושת ביטחון זו מתכתבת עם הנתון לפיו 78% מהישראלים סבורים שצה"ל ערוך לקראת מלחמה ועם כך ש-46% מהציבור תומכים במתקפת צבאית ישראלית על מתקני הגרעין של איראן, אם יתברר לישראל שיש בידה נשק גרעיני.

לסיכום, הציבור העריך בסוף שנת 2022 את מצב הביטחון הלאומי של ישראל כ״סביר״, אך אופטימי כלפי העתיד ומעריך כי מצבה הביטחוני-לאומי של ישראל ישתפר בעוד כחמש שנים, וכן למרות תחושת הירידה בסולידריות החברתית שנרשמה במדד, רוב הציבור מאמין כי ״כל ישראל ערבים זה לזה״ (61%).

מדד הביטחון הלאומי עוקב באורח שוטף ושיטתי אחר מגמות ועמדות הציבור בישראל בסוגיות של הביטחון הלאומי, בשלושת העשורים האחרונים. מדד הביטחון הלאומי לשנת 2023-2022 התקיים בחודש דצמבר 2022, תוך שילוב תשאול באינטרנט וראיונות טלפוניים בקרב אוכלוסיות שאין להן נגישות לאינטרנט. רואיינו 1,208 נשאלות ונשאלים מקרב האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגיל 18 ומעלה, טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 2.8± אחוזים ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה נעשתה על ידי מכון מדגם בראשות מנו גבע.

רות פינס פלדמן היא מובילת פרויקט ״מדד הביטחון הלאומי״, מחקר דעת קהל במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS)), אוניברסיטת תל אביב.

הפופולריים