האיום הכי גדול על החברה בישראל הוא דווקא המשבר הפוליטי-חברתי

המשבר הפוליטי-חברתי שמאיים על החברה בישראל
למרות האיום האיראני, הפעילות באיו"ש והרקטות מעזה, מה שמטריד חמישה רמטכ"לים לשעבר הוא דווקא השסע בחברה הישראלית
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
ההפגנה בתל אביב
צילום: רעי אש

קשה לחשוב על ימים מאתגרים יותר לחברה בישראל. שיאו של משבר פוליטי-חברתי בתוך אחת התקופות הרגישות ביותר מבחינה ביטחונית. דיווחים מטרידים מאוד מכיוון איראן, פעילות בלתי פוסקת באיו"ש, ומתיחות גם מול איום הרקטות מעזה. ובכל זאת עושה רושם שההצהרה השגורה לפיה האיום המסוכן ביותר לישראל הוא דווקא זה המגיע מבפנים, נכונה היום יותר מתמיד.

הרחבות וראיונות עם ח"כים, מומחים ואנשי ביטחון מהארץ ומהעולם יינתנו ב-1 במרץ, בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בשיתוף פעולה עם כאן חדשות

הדאגה מעומק האיום הפנימי נשמעה בעבר מספר פעמים מפי ראשי מערכת הביטחון. על כך העידו חמישה רמטכ"לים לשעבר בראיון משותף, חזר על כך מספר פעמים הרמטכ"ל לשעבר איזנקוט, העיד על כך הרמטכ"ל היוצא אביב כוכבי לקראת פרישתו, וגם הרמטכ"ל המכהן רא"ל הרצי הלוי צוטט בעבר ביושבו כראש אמ"ן כמי שהצביע על הפילוג והשסע בחברה הישראלית כעל אחת הסכנות המטרידות ביותר.

רבות נכתב על הצבת האיום החברתי בראש טבלת האיומים הלאומיים. הסנטימנט הציבורי אוחז לרוב בנרטיב של איום חיצוני הקם עלינו לכלותנו, ולעתים קרובות נשמעת ביקורת כלפי מי שמבקש לתת משקל מרכזי לסוגיות "רכות", הנתפסות לא פעם כביטויים לאג'נדות אישיות המזהות לרוב עם תפיסות עולם פוליטיות. המחשבה שמחלוקות חברתיות, חריפות ככל שתהיינה, מסכנות את המדינה יותר מאשר איראן גרעינית, איננה טבעית וודאי שאינה טריוויאלית.

מתוך הסקר של המכון לביטחון לאומי

ובכל זאת, סקר שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי מלמד שתפיסת האיום הפנימי כמטריד ביותר רווחת גם בקרב הציבור הרחב. על פיו, 64% מהמשיבים מודאגים יותר מהמתחים הפנימיים-חברתיים, ואילו 26% מודאגים יותר מאיומים חיצוניים-ביטחוניים (פרטים על הסקר: "הסקר נערך בדצמבר 2022 וכלל 1208 נשאלות ונשאלים המהווים מדגם מייצג). עוד עלתה מהסקר ירידה משמעותית בתחושת הביטחון האישית.57% מהמשיבים בסקר ציינו כי תחושת הביטחון האישי שלהם פחתה ורק 6% העידו כי תחושה זו דווקא גברה. תמונת מצב דומה לזו שהתקבלה בשנת 2015. מכנה משותף נוסף בין השנים הוא עליה משמעותית במספר ההרוגים מפעולות טרור (29 ב-2015 ו-31 ב-2022 – לשם השוואה).

מתוך סקר שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי

אכן, קשר בין מצב ביטחוני רעוע ובעיקר ריבוי פיגועי טרור קטלניים, לבין תחושת ביטחון אישית, אינטואיטיבי למדי (אם כי בסקר עולה שהחשש העיקרי ביחס לירידה בביטחון האישי הוא פגיעה עצמית או של קרוב משפחה בתאונות דרכים, ורק אחר כך מפגיעה כתוצאה מפיגוע טרור). אולם, תוצאות הסקר מצביעות על קשרים מובהקים לא פחות בין דיווח על ירידה בתחושת הביטחון למדדים אחרים, שאינם קשורים דווקא במצב הביטחוני ובסכנות הנתפסות כאיום "ישיר" על החיים, אלא הם מצויים עמוק בסוגיות פנים חברתיות ומאפיינים רכיבים מקובלים של חוסן אזרחי. צלילה לעומק הנתונים מאששת אפוא כי הצבת האיום הפנימי במרכז, איננה רק סיסמה או הצהרה המעידה על אכפתיות חברתית, אלא היא משקפת היטב את המציאות וההבנה שהיעדר חוסן אזרחי, פוגע פגיעה של ממש בביטחון. לא רק הלאומי, אלא גם האישי.

כך למשל, נמצא קשר מובהק בין משיבים שדיווחו על תחושת התרופפות בסולידריות החברתית לאלה שדיווחו על ירידה בתחושת הביטחון האישי. מתאם דומה נמצא בין תחושת ביטחון אישי נמוכה לחשש שישראל לא תוכל להתמודד עם הקיטוביות בחברה. לא פחות מעניין מכך הוא הקשר שעלה בסקר בין מדדי אמון במוסדות הציבוריים לתחושת הביטחון האישי. ככל שתחושת הביטחון האישי פוחתת, כך גם פוחתת רמת האמון במשטרה באופן מובהק, ולהיפך. ככל שתחושת הביטחון האישי עולה, כך גם עולה רמת האמון בממשלה באופן מובהק, ולהפך. וכן - ככל שתחושת הביטחון האישי יורדת, כך גם יורדת רמת האמון בבית המשפט העליון באופן מובהק, ולהפך.

מלחמות מודרניות מתאפיינות בכך שהאויב מכוון את התקפותיו לזירת העורף ויכולתה של המדינה לעמוד מולו תלויה בעמידותו תלות כמעט מוחלטת. הסימנים על עומק הקיטוב בחברה הישראלית, התפוררות הסולידריות וירידת אמון כוללת במוסדות הציבוריים, הם תמרור אזהרה בוהק. התכנסות המשבר הפוליטי והשלכותיו עם המתיחות הביטחונית הגוברת, מביאים את ישראל לנקודה שבה האיום הוא לא רק על "תחושת" הביטחון, אלא הוא מהווה איום ביטחוני של ממשי.

הרחבות וראיונות עם ח"כים, מומחים ואנשי ביטחון מהארץ ומהעולם ייינתנו ב-1 במרץ, בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בשיתוף פעולה עם כאן חדשות.

הכותבות הן ד"ר עידית שפרן גיטלמן, רבקה מלר ומורן דיטש מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). 

הפופולריים