"חוק חסינות לחיילי צה"ל באירועים מבצעיים" היה אמור לעלות השבוע לוועדת השרים לחקיקה, אך נדחה בשל התנגדות היועמ"שית, למורת רוחו של השר בן גביר. מה בדיוק אומרת הצעת החוק ולמה אנשי המשפט ומערכת הביטחון מתנגדים לה? שוחחנו עם מי שהייתה התובעת הצבאית הראשית, עו"ד אל"מ (במיל') שרון זגגי פנחס, על מתי באמת מעמידים חיילים לדין, ושמענו מד"ר רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועמ"ש למשפט בין-לאומי, על המקרים שבהם בכירים ישראלים היו כפסע ממעצר בחו"ל.
האזינו להסכת "עוד יום" עם תמר אלמוג
במערכות החוק והביטחון יש מי שסבור שהצעת החוק הזו, שמקודמת בימים אלה, צריכה לקבל שם אחר: "חוק הבומרנג". הם מזהירים כי לא מדובר בשרשרת חסינות לחיילים, אלא בקרב הישרדות בכל נסיעה שלהם לחו"ל.
למה? מה מסוכן בחוק, שעל פניו יש בו היגיון, לפיו חייל לא יישא באחריות פלילית ואפילו לא יחקר בקשר לפעולה או פקודה במסגרת פעילות מבצעית או מעשה טרור? האם נכונות הטענות של יוזמי הצעת החוק, ובראשם השר איתמר בן גביר, שחיילים פוחדים לבצע משימות בגלל אימת הדין, או נחקרים בהחלטות משפטיות מנותקות מהמציאות? וגם - איך מקבלים את ההחלטות מתי לחקור חייל או שוטר על אירוע? כמה זה נפוץ, ואיך זה נגמר ברוב המקרים? האם באמת כל לוחם צריך עורך דין?
