מה מצבה של הקואליציה בסקרים?

מה מצבה של הקואליציה בסקרים?
הירידה במנדטים של הקואליציה לא דרמטית, אם בכלל
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
הקואליציה אחרי ההצבעה על הרפורמה
צילום: צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מה מצבה של הקואליציה בסקרים? שאלה חשובה בנסיבות הנוכחיות. אמנם אין בחירות ברקע, אבל הפוליטיקאים צריכים להבין האם הציבור איתם. בעיקר הפוליטיקאים של הקואליציה. נו – אז מה מצבם? הלכנו עשרה ימים לאחור כדי להביט בכל הסקרים שפורסמו, ואיתם גם בממוצע המשוקלל של המדד, שעובד על פי נוסחה של פרופ׳ קמיל פוקס. צירפנו טבלה, כדי שיהיה קל לראות על מה אנחנו מדברים.

חוקה, נישואים, נסיגה, מלחמה: בואו לדרג 25 החלטות חשובות בתולדות מדינת ישראל

נפתח בזה: בחמישה מתוך ששת הסקרים האחרונים, לקואליציה אין רוב. הסקר היוצא דופן הוא הסקר של ערוץ 14, והתוצאה היוצאת דופן היא זו שהסקר הזה, של דירקט פולס, חוזה לליכוד: 32 מושבים. שלושה מושבים יותר מכל סקר אחר. סימנו בתכלת את התוצאה הזאת, היוצאת דופן, וסימנו עוד תוצאה יוצאת דופן: בסקר של קמיל פוקס המחנה הממלכתי מקבל 13 מושבים, שניים פחות מבכל סקר אחר. בשורת הפלוס-מינוס הכחולה סימנו כמה מושבים מבדילים בין המינימום למקסימום לכל מפלגה. במקרה של המפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה החשבנו את התוצאה כ-3 מנדטים (ולכן הפער במקרה של העבודה ומרצ הוא 2 מנדטים – בין 3 ל-5).

החלק התחתון של הטבלה הוא החלק שבו אנחנו משחקים עם ממוצע המדד. אם מחברים את המספרים כפשוטם, הממוצע נותן לקואליציה 59 מושבים. אבל החיבור הזה כולל שלוש מפלגות, העבודה, מרצ ובל״ד, שנמצאות – בממוצע – מתחת לאחוז החסימה. מה קורה אם מוציאים את המפלגות האלה, ומחלקים מחדש את המנדטים ב-120? הקואליציה עוברת את השישים. זו השורה השנייה מלמטה. צפירת הרגעה לנתניהו? לא בטוח. כי הורדת כל המפלגות שהממוצע שלהן מתחת לאחוז החסימה תהיה מעשה פזיז. מדוע? כי בכל אחד מהסקרים – כולם כולל כולם – לפחות אחת מהמפלגות המתנדנדות עברה את אחוז החסימה, או העבודה או מרצ (וכמובן, זה לפני איחוד שלהן, שמן הסתם יבוא לקראת הבחירות הבאות).

לכן הוספנו שורה תחתונה, שבה פשוט ״העברנו״ את מרצ שרירותית את אחוז החסימה (למה מרצ ולא העבודה? כי היא עוברת ביותר סקרים), ונתנו לה 4 מנדטים. אחר כך שוב חילקנו מחדש את הקלפים, כדי לסכם הכול ל-120 מושבים. והנה, שוב הקואליציה מתחת לקו השישים מנדטים.

מה אפשר לנסות ללמוד מכל זה?

• שכרגע הקואליציה לא בטוחה. אם תלך לבחירות, היא מגלגלת את הרולטה לסיבוב שאולי יעלה יפה ואולי לא (ולכן אין לממשלה שום עניין ללכת לבחירות, ונראה שראש הממשלה מוכן לשחרר לחברי הקואליציה שלו הרבה מאוד חבל כדי שלא ישלחו אותו לעוד סיבוב בחירות).

• שהירידה במנדטים של הקואליציה לא דרמטית. למעשה, לא לגמרי בטוח שיש ירידה, אם בוחנים את המספרים מול הסקרים של ערב הבחירות הקודמות ולא מול תוצאות הבחירות (למה לעשות את זה? קראו כאן).

• כלומר, ואת זה הצגנו בשבוע שעבר, שהרפורמה המשפטית וכל הרעש שנלווה אליה לא משנה בינתיים באופן מהותי את חלוקת הגושים הפוליטיים. אפשר להביט בזה בתדהמה: איך זה יכול להיות שאפילו אירוע כזה לא מזיז את המחוג? אפשר להביט בזה במשיכת כתפיים: מחנה המתנגדים ומחנה תומכים פשוט זהים למחנות שהצביעו בבחירות.

• שהוויכוח על מימוש רצון הרוב מחמיץ את הסיפור. הממשלה לא חורגת מהמנדט שניתן לה על ידי בוחריה. היא חורגת מהמנדט שלא ניתן לה על ידי מתנגדיה. הנחת היסוד במשטר דמוקרטי היא שלאחר הפסד המחנה שנשלח לקואליציה מקבל את ההפסד בכבוד, ומאפשר למחנה המנצח לממש את נצחונו. אבל לקבלת ההפסד יש גבול. ממשלה שמנסה להשתמש במנדט שלה באופן שנראה למפסידים כחורג הרבה מעבר לגבול, לא תקבל מהם את המנדט. הממשלה כמובן תאמר: אבל מלכתחילה הם לא נתנו לנו מנדט! זה נכון ולא נכון. ממשלה צריכה מנדט מהבוחרים שלה, אבל צריכה סוג של מנדט גם ממי שהפסידו לה. את המנדט הזה היא לא מקבלת.

• והערה ברנז׳אית אבל הכרחית: הסקרים של דירקט פולס חורגים באופן די ברור לעומת הסקרים האחרים. זה לא אומר שהם טועים. אולי דווקא הם היחידים שצודקים (ערב בחירות 2022 הסקרים שלהם היו היחידים שחזו לגוש נתניהו 62 והיו הכי קרובים לתוצאה הסופית). אבל צריך לקחת את החריגות שלהם בחשבון.

הפופולריים