חתול הבית שסירב לגדול

חתול הבית שסירב לגדול
למה חתולים בוגרים עושים תנועות לישה עם הרגליים ואיך זה קשור לאמא שלהם – ואולי גם לנחשים?
מחבר קרן אור מחבר קרן אור
חתול בית
צילום: צילום: אי-פי

חי איתכם בבית חתול? אם כן, יש סיכוי לא קטן שמדי פעם, כשהוא יושב בחיקכם, הוא נוהג לעסות את בשרכם ברגליו, בתנועות שמזכירות לישת בצק. באנגלית קוראים לזה kneading, בעברית אין מילה ייעודית להתנהגות הזאת, אז גם אנו נקרא לה פשוט "לישה".

חתולי מחמד עושים את זה באצבעות פסוקות ולפעמים גם בציפורניים שלופות. הם לשים שמיכות, רהיטים וכאמור גם אנשים. ואף על פי שזה נראה חמוד להפליא, התחושה לא תמיד נעימה – במיוחד אם החתול גם שולף ציפורניים חדות.

משונה, לא? כיוון שאיננו חתולים אנחנו לא יודעים למה בדיוק הם עושים את זה, אבל יש כמה השערות מבוססות למקור התנהגות הלישה.

כך נראית הלישה

התנהגות תינוקית

נראה כי הלישה היא בראש ובראשונה התנהגות תינוקית, או ליתר דיוק התנהגות גורית. גורי חתולים שיונקים מאימם נוהגים לעסות בכפותיהם את בלוטות החלב שלה תוך כדי יניקה. הפעולה הזאת מעודדת את ייצור החלב ומבטיחה שלגור יהיה מספיק חלב גם בארוחה הבאה. לא רק חתלתולים עושים זאת, אלא גם בעלי חיים אחרים – למשל עגלים מעודדים את אימם הפרה לייצר חלב על ידי נגיחות.

עגל נוגח בעטיני אימו

אז למה הם ממשיכים לעשות את זה גם כשהם בוגרים וכבר מזמן לא יונקים? ייתכן שהסיבה טמונה בתפקיד השני של ההתנהגות הזאת: חיזוק הקשר בין האם לגור. בכפות הרגליים של החתולים יש בלוטות שמפרישות חומר ריחני – פֵרוֹמוֹן – בזמן הלישה.

פרומון הוא חומר כימי שמשמש לתקשורת בין בעלי חיים, ובמקרה הזה נראה שהוא משפיע על האם המניקה להיקשר חזק יותר לגור היונק. הלישה מעודדת גם את האם להפריש פרומונים מבלוטות סביב פטמותיה. לפרומון הזה יש השפעה מרגיעה על הגורים ונמצא שהוא משפיע בצורה דומה גם על חתולים בוגרים.

התנהגות הלישה אצל חתולים בוגרים מונעת על ידי יצר בסיסי (אינסטינקט), ולרוב היא אינה תוצאה של חשיבה או החלטה מפורשת לפעול. נראה שהיצר לעסות נשמר אצל חתולי בית גם בבגרותם ושההתנהגות הזאת עוזרת לחזק את הקשר שלהם עם בני האדם שמגדלים אותם או עם חתולים אחרים שחיים באותו בית. היא מעבירה למקבל העיסוי מסר של קרבה וקשר. הרבה פעמים בעלי החתול מתגמל אותו באופן חיובי על ההתנהגות הזאת, וכך עשוי לחזק אותה.

ייתכן שהלישה עוזרת לחזק את הקשר של החתול עם הבעלים. חתולה מתרפקת על אישה. צילום: borisenkoket, Shutterstock

דפוסים של ביות

התנהגות הלישה נצפית בעיקר אצל החתולים המבויתים שאנחנו מחזיקים כחיות מחמד. במהלך הביות, שהוא תהליך אבולוציוני שנמשך אלפי שנים, בני האדם שימרו בחיות המחמד שלהם הרבה תכונות גוריות ובררו פרטים שהוסיפו להחזיק בהן לאורך זמן. למשל לרוב בעלי החיים המבויתים יש מבנה פנים עגול ועיניים גדולות – שתי תכונות שאופייניות לבעלי חיים רבים בינקותם, וגם לתינוקות אנושיים.

ייתכן שיחד עם התכונות הגוריות האנטומיות נשמרו גם תכונות התנהגות שאצל בעלי חיים אחרים חולפות בדרך כלל לקראת הבגרות המינית. בתהליך הביות של חתולי המחמד, בני האדם נטו להעדיף חתולים שהיו יותר נחמדים וחברותיים כלפי אנשים. בשונה מכלבים, חתולי הבר הם בעלי חיים יחידאים. הם חיים לבדם והקשרים החברתיים המשמעותיים היחידים בחייהם הם אלה שנוצרים בין אם לגוריה ואלה שקשורים לחיזור והזדווגות. ייתכן שהבחירה בחתולים חברותיים יצרה ברירה מלאכותית ששימרה גם את ההתנהגות החברתית הגורית הזו.

בני האדם נטו לבחור לגדל חתולים שהפגינו התנהגות חברותית. חתול נושך יד תוך כדי משחק | Sozina Kseniia, Shutterstock

מדיטציה חתולית

נראה שלהתנהגות הלישה יש השפעה מרגיעה על החתול. לא פעם כשהחתול לש שמיכה הוא גם מוצץ אותה, בתנועות שמזכירות יניקה. בשעה שהם עושים את זה, החתולים נראים רגועים להפליא, כמעט בטרנס. ההתנהגות הזאת עלולה לפעמים להיות אינטנסיבית מדי ולפצוע את פיו של החתול או את רגליו. במקרים מסוימים זה עלול להעיד שהחתול שרוי בלחץ, וכדאי להבין מה גורם לזה, ואפילו לפנות לווטרינר.

הסבר נוסף לתנועות הלישה מקשר אותן לסימון טריטוריה. ציינו כבר את בלוטות הריח בכפות הרגליים של החתולים. בעלי חיים מסוימים, וביניהם גם חתולים, נוהגים לחכך את בלוטות הריח שלהם בעצמים בסביבה, כמו עצים או אבנים, כדי לסמן את הבעלות שלהם על השטח. ייתכן שגם כאן יש ממד של סימון טריטוריה וקביעת בעלות על חפצים בבית, ואפילו על אנשים.

קן לחתול בין השמיכות

ולבסוף, השערה בכיוון אחר לגמרי: ייתכן שהתנהגות הלישה קשורה בפעולה שחתולי הבית ירשו מאבות אבותיהם חתולי הבר, שחיים בטבע. חתולי בר נוהגים להכין לעצמם משטח רך מעשב ומעלים ולנמנם עליו. כדי שיהיה נוח לרבוץ עליו הם נוהגים לשטח אותו בכפות רגליהם, ובתוך כך גם מוודאים שלא אורב להם בעשב נחש או בעל חיים מסוכן אחר. ייתכן שההתנהגות הזאת נשמרה אצל חתולי המחמד אף על פי שאין בה צורך אמיתי במרחב הביתי הבטוח.

שאלת השאלות היא מה לעשות אם החתול לש אתכם ומתעקש לנעוץ בכם תוך כדי כך את ציפורניו? ראשית, ראו בזה מחמאה! החתול רוצה בקרבתכם ומבקש קשר איתכם. אל תכעסו עליו ואל תענישו אותו. איך אפשר להימנע משריטות? אפשר לנסות להסיח את דעתו של החתול עם חטיף טעים או צעצוע שהוא אוהב. או שפשוט תשימו על הירכיים שלכם שמיכה עבה או כרית שתגן עליכם.

לכתבות נוספות באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

הפופולריים