תגידו, מה עשינו רע שהפוליטיקאים שלנו הם מנהלים כל כך גרועים? בסוף בשביל מה אנחנו בוחרים פוליטיקאים? אנחנו בוחרים אותם, בשביל שינהלו את חיי היום-יום שלנו, בשביל שיקבלו החלטות, בשביל שיעצבו מדיניות, איך נתקענו עם מנהלים כל כך גרועים?
מדובר על כולם, אבל מעל כולם, בולט במיוחד ראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו הצליח ליצור מצב של "לוז-לוז", מצב שבו כולם גם המחנה שלו וגם המחנה המתנגד לא מרוצים מהמוצר שהוא מכר להם - הצד שלו.
במשך חודשים נתניהו מפמפם: "רפורמה משפטית! לא נעצור! חייבים! קיבלנו מנדט!". בשנייה האחרונה מה הוא עושה? עוצר. ככה אתה חושב שהמחנה שלך יהיה מרוצה ממך? בצדק הם לא מרוצים. מנגד, המחנה שמפגין נגדו בוודאי לא מרוצה מההתנהלות שלו.
קחו רק את אתמול, בבוקר ההסתדרות מודיעה על שביתה מוחלטת, אנשים לא יכולים לצאת לחופש, לא יודעים אם תהיה קייטנה לילד, מה עושה נתניהו? האם הוא הגיב להודעת ההסתדרות? לא. הוא מרח את כל הציבור עד הלילה בשביל להגיד את מה שהיה יכול להגיד.
אבל זה לא נגמר פה, גם הפוליטיקאים של הצד השני הם מנהלים לא משהו בכלל. ראשי האופוזיציה לפיד, גנץ, ליברמן, מיכאלי - איזו אלטרנטיבה אמיתית הם הציעו לציבור? מה הם עשו בחודשים האחרונים? האם הם באמת ניהלו את האירוע, והגיעו לאיזושהי תוצאה רצויה מבחינתם? לא!
הם נעו וצפו על פני השטח, הלכו אחרי המחאה, ניסו להתאים את עצמם לסנטימנט, התפללו שיהיו להם מנדטים בסקר הבא. זה הכול. זה המצב אנחנו תקועים עם מנהלים גרועים, אבל צריך לתחום את זה בזמן. הסכמתם עד יולי? אז יש לכם עד יולי.
אנחנו רוצים לדעת מה בדיוק לוחות הזמנים, איך בדיוק זה אמור לעבוד, מה הנושאים שעל השולחן ואיך אפשר לראות שאתם באמת עובדים וחותרים לפתרון. בשביל שב-30 ביוני לא נמצא את עצמנו באותו מצב שבו אתם אומרים: "אה, בעצם אין כלום", ומתחילים להתפוצץ.
דבר שני, אם עד יולי אתם לא מצליחים להגיע להסכמות רחבות על הנושאים הכי שנויים במחלוקת בחברה הישראלית. אלה שעכשיו כולם נמצאים על השולחן, אז די, לא צריך אתכם יותר, ראשי כל המפלגות – הביתה! אם אחרי חמש מערכות בחירות לא תצליחו לייצר את מה שאנחנו צריכים בשביל לחיות כאן כמו שצריך, אז אתם מיותרים ואנחנו נלך לחפש לנו מנהיגות ומנהיגים חדשים.
