מאז מבצע שומר החומות, חמאס הקפיד להכריז בכל עת כי הוא שומר על דוקטרינת חיבור הזירות. בין הכרזותיו לבין המציאות בשטח היה פער גדול. חמאס הגיב מרצועת עזה כשהתאים לו, ושמר על השקט כאשר כניסה של עזה למערכה לא עמדה באינטרס שלו.
חמאס מתנהל בתוך מרחב סדור ומחושב, ולכן ברוב הפעמים הקפיד דווקא לשמור על שקט מהרצועה תוך שהוא מנסה להבעיר את יהודה ושומרון ואת מזרח ירושלים. דוגמה חיה לכך הובאה בחשיפתנו לפני פחות מחודש בכאן חדשות עם ההקלטות הפנימיות של סאלח אל-עארורי שבהן הוא היטיב להסביר את השיטה.
הבעיה שנוצרה לו הגיעה מכיוון אחר: הג'יהאד האסלאמי, ארגון שבשנים האחרונות מאתגר את חמאס ועושה לו חיים מאוד לא פשוטים ברצועת עזה, אימץ את דוקטרינת חיבור הזירות באופן מובהק יותר.
המהומות באל אקצא
זו הסיבה שבגינה הג'יהאד האסלאמי הגיב בירי רקטות אחרי כל מבצע מדמם בג'נין או בשכם שגבה הרוגים רבים בצד הפלסטיני. זו הסיבה שהג'יהאד גרר את ישראל למבצע "עלות השחר" ברצועת עזה בקיץ שעבר, בשל מעצר של פעיל בכיר אחד בארגון (בסאם א-סעדי).
אבל הלילה הסתבר בפעם המי-יודע-כמה שמה שלא עשו כמעט מאה הרוגים ביהודה ושומרון בתוך ארבעה חודשים – תעשה פעילות מעצרים אחת בתוך מסגד אל-אקצא שבה לא נהרג איש. דין ג'נין הוא לא דין אל-אקצה.
עדיין לא ברור מי אחראי לירי הרקטות הלילה לעבר יישובי עוטף עזה, אבל זה גם לא באמת משנה. רקטה אחת, אפילו שתיים, יכולות לעבור מתחת לעיניים של חמאס ברצועה, אבל סדרה של ארבעה מטחים לאזורים שונים בהפרש של שעות, זו תגובה שחמאס צריך לאשר או לכל הפחות לתת אור ירוק בקריצת עין לארגון שהחליט לבצע אותו.
התזמון הזה נוח לחמאס. ישראל מתכנסת הערב לאחד משני החגים הכי חשובים שלה והדבר האחרון שהיא רוצה או זקוקה לו זה סבב צבאי בליל הסדר. זו גם הסיבה שהתגובה הישראלית לירי הרקטות עד כה הייתה בגבולות ההכלה. אף צד לא שבר את הכלים.
היירוטים בשמי עוטף עזה
מה שהתרחש הלילה במסגד אל-אקצא הוא פרי מוחו הקודח של אל-עארורי. שום דבר כאן לא היה מקרי. לחמאס הייתה תוכנית סדורה שמטרתה להביא לכך שההתנגשות תגיע בדיוק בחיבור שבין חג הפסח לחודש רמדאן. זה ניכר היטב בימים האחרונים ובפרט בשתי היממות האחרונות עת חמאס פתח בקמפיין הסתה שקרי למדי ולפיו ישראל תאפשר למתפללים יהודים להעלות קורבן בהר הבית לכבוד החג.
התבצרותם של מאות הפלסטינים בתוך מסגד אל-אקצא הלילה הייתה חלק משמעותי מאותה תוכנית. הצעירים הפלסטינים הכינו מראש בתוך המסגד אבנים וזיקוקים כדי שיוכלו להתעמת עם כוחות המשטרה שנכנסו להר לפזר אותם. האמצעים הללו לא הגיעו לשם יש מאין. חמאס רצה מהומות באל-אקצא בתזמון הזה משום שהן משרתות את המטרה שלו: חוסר שקט בירושלים, תדלוק ההסלמה בגדה ובמקרה הצורך – גם הצטרפות סולידרית של עזה לחגיגה.
בשעות הללו אנחנו נמצאים בנקודת המתנה. צה"ל סיים שני סבבים של תקיפות בעקבות מטחי הרקטות. הכדור עבר למגרש הפלסטיני – תגובה של ירי רקטות לסבב התקיפה השני יפתח כדור שלג שיהיה קשה יותר לעצור אותו, ואילו הכלה פלסטינית של התקיפה האחרונה תשיב את השקט לפרק זמן מוגבל מאוד, אבל כזה שיספיק כדי לחגוג את ליל הסדר בשקט יחסי בכל הקשור לזירה העזתית. ירושלים ויהודה ושומרון זה כבר סיפור אחר. הכדור כעת, כאמור, בידיים של חמאס והג'יהאד האסלאמי.
מצרים מצידה מנסה קרוב לוודאי להפעיל את קשריה הענפים בשעות הללו כדי להשיב את השקט לרצועת עזה, וכך גם קטאר ושליח האו"ם למזרח התיכון.
מי מפחד מרמדאן? | עוד יום
